תניא חלק א י: הבדלים בין גרסאות בדף

 

ועוד נקראים בני עליה, מפני שגם עבודתם בבחינת ועשה טוב בקיום התורה ומצוותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה עד רום המעלות, ולא כדי לדבקה בו יתברך בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה', כמו שכתוב: "הוי כל צמא לכו למים", וכמו שנתבאר במקום אחר. אלא כדפירשו בתיקונים: איזהו חסיד, המתחסד עם קונו, עם קן דיליה, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים. וכמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת תצא: כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתיה כו', ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו', וכמו שנתבאר במקום אחר. [ושניהם עולים בקנה אחד, כי על ידי הבירורים שמבררים מנוגה מעלים מיין נוקבין, ונעשים ייחודים עליונים להוריד מיין דכורין, שהם הם מימי החסדים שבכל מצווה ומצווה מרמ"ח מצוות עשה, שכולם הן בחינות חסדים ומיין דכורין, דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים, כמו שנתבאר במקום אחר].