ביאור:בבלי ברכות דף ה: הבדלים בין גרסאות בדף

אם תלמיד חכם הוא <ref>רש"י: שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד</ref> - <ref>רש"י: דיו בכך</ref> אין צריך.▼

אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון <ref>רש"י: תהלים לא,ו</ref> בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.▼

אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע <ref>רש"י: שיעשה מלחמה עם יצר הרע</ref>, שנאמר <ref>רש"י: תהלים ד,ה</ref> רגזו ואל תחטאו [<u>אמרו בלבבכם</u> <u>על משכבכם</u> ודומו סלה] ; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר 'אמרו בלבבכם'; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר 'על משכבכם' אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה שנאמר 'ודומו סלה' <ref>רש"י: יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית</ref>.▼

ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב <ref>רש"י: שמות כד,יב</ref> [ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם] ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם? 'לוחות' אלו עשרת הדברות, 'תורה' זה מקרא <ref>רש"י: חומש: שמצוה לקרות בתורה</ref>, 'והמצוה' זו משנה <ref>רש"י: שיתעסקו במשנה</ref>, 'אשר כתבתי' אלו נביאים וכתובים, 'להורותם' זה גמרא <ref>רש"י: סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה; אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה <ref>רש"י: דף כב.</ref></ref>, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.▼

מאי משמע <ref>רש"י: דבקריאת שמע</ref>?▼

ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו - מזיקין בדילין הימנו, שנאמר <ref>רש"י: איוב ה,ז</ref> [כי אדם לעמל יולד] ובני רשף יגביהו עוף <ref>רש"י: העוף מסלקם ממך</ref>, ואין 'עוף' אלא תורה, שנאמר <ref>רש"י: משלי כג,ה</ref> התעיף עיניך בו ואיננו [כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועוף השמים] <ref>רש"י: התעיף עיניך בו: אם תכפל וסגרת עיניך בתורה - היא משתכחת ממך</ref>, ואין 'רשף' אלא מזיקין, שנאמר <ref>רש"י: דברים לב,כד</ref> מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי [ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר] <ref>רש"י: קטב מרירי זה שם שד הצהרים במסכת פסחים <ref>רש"י: דף קיא:</ref></ref>.▼

אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה - יסורין בדילין הימנו, שנאמר ובני רשף יגביהו עוף <ref>רש"י: ולחומי רשף כתיב בין רעב למזיקין, נדרש לפניו ולאחריו: יסורין ומזיקין</ref>, ואין 'עוף' אלא תורה, שנאמר 'התעיף עיניך בו ואיננו', ואין 'רשף' אלא יסורין, שנאמר 'מזי רעב ולחומי רשף'▼

אמר ליה רבי יוחנן: הא - אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו <ref>רש"י: שהתורה מגינה</ref>, שנאמר <ref>רש"י: שלמדין מספר חומש</ref> <ref>רש"י: שמות טו,כו</ref> ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך <ref>רש"י: ואפילו הקטנים שלא הגיעו לספר איוב כבר למדו</ref>! אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר <ref>רש"י: תהלים לט,ג</ref> נאלמתי דומיה החשיתי מטוב <ref>רש"י: מן התורה</ref> וכאבי נעכר <ref>רש"י: מכה עכורה</ref>, ואין 'טוב' אלא תורה, שנאמר <ref>רש"י: משלי ד,ב</ref> כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.▼

אמר רבי זירא - ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם: מדת בשר ודם, אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב <ref>רש"י: שפירש הימנו דבר חשוב כזה, ומתוך דוחקו מכרו</ref> ולוקח שמח; אבל הקב"ה אינו כן: נתן להם תורה לישראל ושמח <ref>רש"י: שהרי הקב"ה מזהירם מלעזוב אותה, ומשבחה לפניהם בלקח טוב אחר שנתנה להם</ref>, שנאמר <ref>רש"י: משלי ד,ב</ref> כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.▼

אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר <ref>רש"י: איכה ג,מ</ref> נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא <ref>רש"י: לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא</ref> - יתלה בבטול תורה, שנאמר <ref>רש"י: תהלים צד,יב</ref> אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלַמדנו <ref>רש"י: שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה</ref>; ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר <ref>רש"י: משלי ג,יב</ref> כי את אשר יאהב ה' יוכיח [וכאב את בן ירצה] <ref>רש"י: הקב"ה מייסרו בעוה"ז בלא שום עון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכיותיו</ref>.▼

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל שהקב"ה חפץ בו - מדכאו ביסורין, שנאמר <ref>רש"י: ישעיהו נג,יא</ref> וה' חפץ דכאו החלי [<u>אם תשים אשם נפשו</u> <u>יראה זרע יאריך ימים</u> וחפץ ה' בידו יצלח] <ref>רש"י: וה' חפץ דכאו החלי: מי שהקב"ה חפץ בו מחלהו ביסורין</ref>; יכול אפילו לא קבלם מאהבה? תלמוד לומר 'אם תשים אשם נפשו' מה אשם <ref>רש"י: קרבן</ref> לדעת <ref>רש"י: נפשו - מדעתו</ref> - אף יסורין לדעת; ואם קבלם, מה שכרו? 'יראה זרע יאריך ימים', ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו, שנאמר 'וחפץ ה' בידו יצלח'.▼

פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא: חד אמר אלו הם יסורין של אהבה: כל שאין בהן בטול תורה, שנאמר <ref>רש"י: תהלים צד,יב</ref> אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו, וחד אמר: אלו הם יסורין של אהבה: כל שאין בהן בטול תפלה, שנאמר <ref>רש"י: תהלים סו,כ</ref> ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי.▼

אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר <ref>רש"י: משלי ג,יב</ref> כי את אשר יאהב ה' יוכיח [וכאב את בן ירצה], אלא מה תלמוד לומר 'ומתורתך תלמדנו'? - אל תקרי 'תלַמדנו' אלא 'תלְמדנו': דבר זה <ref>רש"י: שאשרי אדם אשר תיסרנו יה</ref> מתורתך תלמדנו <ref>רש"י: כלומר: מתורתך אנו למדין אותו</ref> קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם, עבד יוצא בהן לחרות – יסורין, שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה! והיינו דרבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין: נאמר ברית במלח - דכתיב <ref>רש"י: ויקרא ב,יג</ref> [וכל קרבן מנחתך במלח תמלח] ולא תשבית מלח ברית [אלקיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח], ונאמר ברית ביסורין, דכתיב <ref>רש"י: אחר הקללות נאמר במשנה תורה</ref> <ref>רש"י: דברים כח,סט</ref> אלה דברי הברית [אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב] מה ברית האמור במלח - מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין - יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.▼