מטה אפרים אורח חיים תרכד
סימן תרכד בטור ובשולחן ערוך
סעיף א עריכה
אחר סיום תפילת נעילה, מתפללין תפילת ערבית של חול. ואומר אתה חוננתנו בחונן הדעת. ואחר סיום התפילה אומר קדיש תתקבל, ואומר עלינו וקדיש יתום. ואם חל בשבת אומר ויתן לך קודם עלינו[1] ואין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש[2].
ואם השלימו סדר נעילה קודם צאת הכוכבים, צריך להמתין בתפילת ערבית עד אחר צאת הכוכבים. ואין להאריך בתפילת ערבית (לפי שיש אנשים חלושים ונשים מעוברות ומיניקות שהתענית קשה להם הרבה. וכן כתב בסידור רבי יעקב עמדין זכרונו לברכה), אך מכל מקום אין להתפלל בחטיפה ובמרוצה.
ויש לגעור בקצת אנשים שמתפללים בחטיפה, רצים ושוב, דחופים ומבוהלים בתפילתם וגומרים תפילתם בעוד שהציבור רובם עומדים, בכדי לחטוף הנרות שלהם. אף שמתכוונים לשם מצוה, להביאם לביתם בעודן דולקות כדי להבדיל על אור ששבת, מכל מקום אין זה כדאי לדחות התפילה, וגם שמבלבלים על ידי זה שאר אנשים העומדים בתפילה. ויש לתקן שלא יקח שום אדם מהנרות הדולקים עד אחר קדיש יתום שאחר עלינו. וגם יזהרו שלא יקחו רק נר שלו ולא של אחר כלל, שלא יצא שכרו בהפסדו ליקח של חברו שהוא מקפיד עליו. וגם הלוקח נר שלו לביתו לברך עליו על האור, אין לו להחזיקו לעשות בו תשמיש של חול, ויש לו להחזירו ליד הגבאי להדליק אותם בשעת התפילה לפני העמוד, מאחר שכבר הוקצה למצוותו להדליקה בבית הכנסת. והגבאי אין לו לעשות מנרות אלו הבדלות לכבוד שמחת תורה, רק מן השעוה הנוטף. ובמקום שנהגו לעשות הבדלות גם מן הנרות עצמם, אין למחות בידם; כיון שנהגו כן הוה לה כאלו התנו עליו. ומכל מקום אין לעשות בו תשמיש של חול, ואפילו לעשות ממנו נר ליארצייט אין נכון, אם לא שהתנה כן תחילה:
סעיף ב עריכה
צריך להוסיף מחול על הקודש, דהיינו שימתינו מעט אחר צאת הכוכבים. ותוך זמן הזה אסור באכילה[3] וברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל. ומכל מקום אין שיעור לדבר, ולכן כיון שמתפללים אחר צאת הכוכבים, שוב מותרים בכולם, אף שעדיין לא הבדיל על הכוס. רק באכילה ושתיה אסורים עד אחר הבדלה, בין אם חל בחול בין אם חל בשבת:
סעיף ג עריכה
יש מקומות שאין נוהגים להבדיל בבית הכנסת. ואפילו שכשחל בשבת נוהגין להבדיל בבית הכנסת, מכל מקום במוצאי יום הכיפורים אין מבדילין. ויש מתירין להבדיל בבית הכנסת, וישתה מן הכוס מי שכיוון ליבו לצאת בהבדלה של בית הכנסת, או יתנו לתינוקות לשתות. ומכל מקום אם נהגו שלא להבדיל, אין לשנות מן המנהג:
- ^ היינו אחרי קדיש תתקבל. ובימינו אין נוהגין כן אף במקומות שנוהגין לומר ויתן לך כל מוצ"ש. וזכורני כשהייתי בחור בישיבת קול תורה וניגשתי לעמוד במעריב במוצאי יוהכ"פ שחל בשבת, התחלתי "ויתן לך" ככתוב במחזור, וכפי שנהגו בישיבה כל מוצ"ש, והשתיקני מרן ראש הישיבה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. נחום ו.
- ^ אפילו כשחל בשבת, משום שאז תמיד חל יו"ט ראשון של סוכות באמצע השבוע. ויקיעורך.
- ^ ושתייה בכלל אכילה לעניין זה, כבסוף סעיף זה עצמו. ויקיעורך.