מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/הקדמה 2
אמרו בני המחבר, מה נאמר ומה נדבר, ומה בצע כי נכתוב הקדמה מגלה עפה, וידינו רפה, הלא שתיקתנו יפה, רק נודה לד' חסדו ונפלאותיו, אשר עשה עם אבינו בכל קורותיו, יען הי' מחוסיו, ואשר עשה עמנו, בזכות אאמו"ר זצ"ל אשר עמדה לנו. כי בזמנים שונים, אשר המונים המונים, אחר הרשע פונים, השיבנו לתורתו, וקרבנו לעבודתו ומן התועים הבדילנו, רועה אחד לכולנו, ואמנו הרבנית תחי' האשה החשובה והצנועה מרת מרים בילא בת דאבא, היו עיני' פקוחות על דרכינו להדריכנו ביושר מסילה, שלא להטות מני אורח סלולה, ותדרך אותנו בדרך הישרה, לבל נפול אל בור הסירה, והיתה מתאמצת בכל כחה, נגד רוח העת, לבל תמסרנו לעם הארץ לבני חת.
- ועתה כאשר ה' עזרנו, ומלאכתנו גמרנו, לאחר טרחות רבות ויגיעות, להסיר כל המניעות, ולהוציא לאור את הספר קהלת שלמה על כללים מאת אבינו מורנו הרב הגאון הצדיק זצללה"ה מבית הדפוס, נודה לד' על כל טוב אשר גמלנו שהחינו וקימנו והגיענו, היום הזה למדרגת יגענו ומצאנו, כן ה' אלקינו להוציא גם שאר ספריו בקרוב יגיענו.
- וביררנו לנו לדפוס עתה ספר קהלת שלמה על כללים, ולא הדפסנו תחלה ספר בית שלמה על חידושים ופלפולים מפני ב' טעמים, הא' שהספר קהלת שלמה הוא מעט הכמות ורב האיכות, והספר בית שלמה הוא רב הכמות ורב האיכות, וצריך הוצאות יתירות, ולא הי' באפשרנו מחמת חסרון כיס להדפיסו, והב' שהספר קהלת שלמה הוא קובץ כללים שורש כל כלל וחידוש ומקורו בקיצור, ובאיזהו מקומן הוא מפלפל בהכלל, ויש בו בקיאות רב, והכל צריכין למרי חיטיא (ברכות סד.).
- ועתה נרשום כמה דברים מהתנהגותו וגדלו וממדותיו וצדקותיו של אאמו"ר זצ"ל המחבר, והגם שאבינו זקננו שליט"א [זצ"ל] כבר כתב מכתב בזה הענין, לא כתב רק מעט מזעיר ומקום הניח לנו להתגדר בו, וראינו עצמנו ג"כ מחויב בדבר לקיים בזה מצוות כיבוד אב וכבוד רבו כאחת, כמאמר חז"ל מכבדו בחייו ומכבדו במותו (קידושין דף לא:). ולרשום עוד ממנו כמה דברים נפלאים, ממה שיש בזכרוננו, וממה שנמצא בספר "לוח היומי" [חשבון הנפש] שלו.
- אבינו מורנו הרב הגאון הצדיק זצללה"ה בהיותו בן י"א שנה למד אצל הרב הגאון זצ"ל מאמסטוב, ואח"כ אצל הרב הגאון זצ"ל מקלוביצק בעל "אמת ליעקב", וקירב אותו מאוד והשיבו לימינו. ואח"כ למד אצל "האבני נזר" זצ"ל. ובהיותו בן כ"א שנה נתקבל לרב בעיר טשעלאדז ושימש שם בכסא הרבנות ארבעה שנים ונתקבל אח"כ למו"ץ בעיר סאסנאווצע. והיה שם ר"מ ומו"ץ ערך יותר מעשר שנים עד יום פטירתו.
ומנעוריו בעודו בטשעלאדז עד סמוך לפטירתו ישב בישיבה והרביץ תלמידים הרבה וכל מגמתו הי' להרביץ תלמידים הרבה. ותיכף אחר החתונה התחיל לכתוב "חשבון הנפש" שכתב בלוח יומי כל היום בפרטות איך עבר עליו ורשם שם על עוונותיו וסיים עליהם: הש"י יכפר בעדי, הש"י יעזרני לעבדו מעתה. ובכ"ז לא מצינו בכל הפנקס רק נדנוד של חטא מחשבה ודיבור, וביטול איזה רגעים.
- וכתב שכמה גאונים נהגו שכתבו כל תהלוכות ומאורעות שמצאתם, כמו החתם סופר כתב ספר זכרון שלו, והחיד"א זצ"ל חיבר סדר מסעותיו וקראם "מעגלי צדק" ועוד כהנה, ומפני זה התחיל לכתוב "חשבון הנפש". ויש להביא עוד ראי' לזה מגמ' שבת דף יב: רבי נתן אומר קרא והטה, וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי וכו' [נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה], הרי מצינו בר' ישמעאל ברבי אלישע שהי' לו פנקס מיוחד שהיה כותב בו את כל עוונותיו.
- גודל התמדתו בתורה היה עד להפליא, ושם לילות כימים. ומצינו בכ"מ בלוח היומי שלו: הלכתי לישן ערך שעה א' אחר חצות, קרוב לשעה ב', גר' [ג' רבעים] על 3, גר' על 4, וכל זה מחמת שלא רצה לבטל משיעורין הקבועין [כי היה לו שיעור קבוע על כל דבר כמו רבע שעה ר"ח, 20 מיניטין רב ש"ע וכו' וכו']. ואם נתבטל ע"י איזה סיבה השלימו בלילה, וזה מה שמצינו בכ"מ בפנקסו ולמדתי תשלומי היום "אחר האכילה והתיקון [תיקון חצות] למדתי ח"א [חיי אדם] וס"ח [ספר חסידים] תשלומי היום", וכמו שמצינו בגמ' עירובין דף סה. רב אחא בר יעקב יזיף ופרע [פירש"י היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום, והיה רגיל לעסוק ביום, ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום, ופורע קביעות עתו בלילה].
והי' נזהר מאוד שלא לבטל אף רגע, ומצינו בפנקסו הרבה פעמים, בא אלי פלוני ופלוני ובטלתי עמו שלושה רגעים, חמשה רגעים. ומחמת גודל התמדתו לא לקח לעצמו פנאי לכתוב החידושים, ולא כתב רק מעט מזעיר ממה שחידש.
- וזכרנו שחידש הרבה בשיעור שלו ולא מצאנום בחידושיו. וזכרנו ג"כ שבסוף ימיו, ימי המלחמה, והיינו בדחקות גדול, והי' בדעתו להדפיס ספר בכדי שיהי' לו איזה הכנסה, (אף שהי' נגד רצונו כי אמר שאינו רוצה להדפיס ספר קודם ארבעים שנה וכן הביא בספרו "קהלת שלמה" ), ושאל ג"כ לאדמו"ר [מרדומסק הי"ד] מזה, והסכים להדפיסו ואמר לאמנו שבאם ידפיס, ידפיס ספר על תורה, מחמת שבעת מלחמה אינו זמן להדפיס ספר פלפולי. ושאלה לו אם יש לו בכתב ספר על תורה, ואמר [והניח ידו על מצחו] שיש לו הכל בזכרון ודברים טובים אינם אבודים ממנו, ואם ישב לכתוב יזכור לכתוב הכל, ולא מצאנו רק כמה דפים על תורה.
- והי' נזהר מאוד בודברת בם ולא בדברים בטלים, וכתב כמה פעמים בפנקסו דברתי דברים יתרים הש"י יכפר לי, הרבתי שיחה עם זו' תחי', הרבתי שיחה עם חמי נ"י ה' יכפר לי.
- והי' מדקדק מאד במצות, ואף כשהיה השעה דחוקה לו וכמעט שלא הגיע על האכילה, קנה לעצמו ספרים ומכר התכשיטין וקנה בהם ספרים, והי' משתוקק מאוד למען יהי' לו ספרים. ובאמת נשאר בידינו ספרים הרבה על הלכה, שו"ת, פלפול, ספרי מוסר הרבה, ודרוש ראשונים ואחרונים.
והי' העלעקטרי דולקת כל המעל"ע של שבת קודש בכל החדרים שבביתו, וביו"ט ב' מעל"ע [מ"ח שעות] ולפעמים אף שלשה, שחל יו"ט קודם השבת או אחר השבת.
- ונביא עוד יותר לדוגמא ולמשל כמה הי' מדקדק אף במצוות שאדם דש בעקביו ממה שכתב בפנקסו, "נתתי לו לכרוך ספר "עולת חדש" עם "לקוטי שושנים", ובחינת עולם וספר יוסיפון, וצויתי לכרוך ספר יוסיפון תחת כלם, דאף שכתב הבאר היטב באו"ח סי' ש"ז [ס"ק י"ח] דספר יוסיפון איננו בכלל שיחת חולין, שנלמד ממנו דברי מוסר ויראה, מ"מ לדעתי אינו נכון לכרכו על ספרים אחרים שעקרם דברי מוסר ויראה או חידושי תורה. וגם בזה לא יפה עשיתי שנתתי לכרוך ספרים קודם שפרעתי את הקפותי שאני חייב, וגם דברתי דברים יתרים השי"ת יכפר לי". ועוד במקום אחר "וכאשר הלכתי להשטיבל להתפלל, כבר התפללו והלכתי בחזרה להתפלל בביתי, כי בלא מנין עדיף לי להתפלל היכא דגריסנא", ועוד הרבה כהנה וכהנה.
והיה נזהר מאוד מכעס וקפדנות שמעולם לא כעס על שום אדם, והי' נזהר שלא להוציא דבר שקר מפיו, וכששאלנו אותו איזה שעה לא השיב בדיוק רק ערך חצי ב', קודם 1, או אחר 1, וכן כתב בכמה מקומות בפנקסו ערך ג' רבעים על 3, קרוב לשעה 2, הגם שהי' לו מורה שעות מדוקדק וטוב, אשר בלקחו המורה שעות נסה הרבה מהם עד שמצא אל המורה שעות אשר הי' שייך מקודם להאדמו"ר מחענשטין זצ"ל, והי' הולך מדוקדק ברגע. ובכל מוצש"ק שלח אותנו לסטאציע [תחנת רכבת] עם המורה שעות, לראות אם הולך בדקדוק והלך באמת מדוקדק ברגע.
- והי' נזהר גם בהרהור כי הי' מחשבותיו קדושים כמו שמצינו בכ"מ בפנקסו, "בדברי עם פלוני בד"ת חשבתי עליו מחשבת פיגול", ובמקום אחר "הייתי אצל מו"צ החדש דפה, ופלפלתי עמו בד"ת וכוונתי הי' קצת לקנטר", ובכל הפנקס לא מצינו רק חטא של דבור ושיחה קלה, אשר קראם "דברתי דברים יתרים" "הרבתי שיחה", והרהור ומחשבה זרה, כמו "הרהרתי בד"ת קודם ברכת התורה" "למדתי בניטל ה' יכפר בעדי" ועוד כהנה.
והי' נזהר מאוד שלא לילך לישן ביום (חוץ משבת) אף כשהי' ניעור כל הלילה, ומצינו ג"כ שהי' מסגף עצמו, "ישנתי על הספסל למען יהי' לי לכפרה".
- ועשה חשבון בכל לילה על העוונות שעשה כל היום, היינו מלבד מה שכתב פנקס לוח היומי, התבודד עצמו בחדר מיוחד וסגר אחריו הדלת, והלך אנה ואנה בתוך החדר ערך רבע שעה, והרהר תשובה בלבו, וכשדפקנו על הדלת באמצע שיעור ההתבודדות, צעק "נו" ופתח בחפזון הדלת וחזר וסגרו מיד, וכן כתב כמה פעמים בפנקסו "ועשיתי חשבון" ואין כוונתו על כתיבת לוח היומי שלו, שהרי כתב "ועשיתי החשבון והגיע כבר קרוב לחצות וכתבתי בפנקסי זה, והלכתי לישן בערך קרוב לג' רביעים על שעה א'".
- והי' ראוי להדפיס כל הפנקס, למען יראה הקורא ויבין איך הי' נר לרגלו דברי השם ואור לנתיבתו ופחד ד' לנגד עיניו, אבל מפני שיאריכו הדברים וגם אין להדפיסו מפני שיש בו דברים נסתרים, ודברים שבינו לבינה, נרשום רק ערך שבוע ימים מיום א' פ' וישלח עד א' וישב, משנה שהתחיל לכתוב בפנקסו בפרטות מדי יום ביומו ועד שנה זו כתב בדרך כלל.
בני המחבר