מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/אות ט

ספר

חידושי הגאון מסוסנוביץ –קהלת שלמה אות ט

מאת הרב הגאון חסידא ופרישא עניו ושפל רוח יראת ה' היא אוצרו מרנא ורבנא מו"ה שלמה שטענצל זצללה"ה ראש ישיבה ואב"ד דק"ק סוסנוביץ בפולין מלפנים רב דק"ק טשעלאדז. נפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט:

טבא אי הוה בישא או לא

• פלוגתא דאביי ורבא בש"ס ברכות (כט.).

טבילה

• גם במצרים היו נזהרין בטבילת נדה וטבילה מקרי, תנא דבי אליהו (רבה פ"ז).

טבילת נדה

• היכא שיש ספק, אי הוה דבר שיש לו מתירין, עיין לעיל מערכת ד' (דבר שיש לו מתירין).

טומאה בלועה

• אי מטמאה פלוגתא דר' עקיבא ור' ישמעאל בחולין (עב.).

טומאה רצוצה

• דבוקעת ועולה הוא פלוגתא, דר' יוסי לית ליה הכי, ש"ס חולין (קכה:).

טומאת אוכלין

• אוכל אין מטמא אחרים אלא א"כ הוא כביצה, אך לענין ליטמא הוא עצמו יש בזה פלוגתת הראשונים ז"ל, דעת הרמב"ם ז"ל הוא דנטמא מן התורה בכל שהוא, אבל הר"י בעל המכריע סובר דרק מדרבנן נטמא בכל שהוא אבל מן התורה בעינן כביצה גם ליטמא הוא עצמו, כן מבואר ברא"ם (ויקרא יא, לד). ועיין משיב נפש (דף ב:) דלר' עקיבא גם פחות מכביצה מקבל טומאה.

טומאת בית הסתרים

• אי מטמאה פלוגתא דר' מאיר ורבנן בש"ס חולין (עב:).

טעות

• היכא דאיכא למיטעי בלשון הכתוב לומר שהכונה כך ליכא למימר שהיה כונת הכתוב על כונה אחרת אם היה יכול לומר לשון אחר המורה רק על כוונה זו, אף שבמקום אחר אף שכונת הכתוב על כונה אחרת ומ"מ אומר לשון זה, מ"מ היכא דאיכא למיטעי לא היה לו לומר לשון כזה ובע"כ שכונת הכתוב באופן הראשון. תוס' חולין (ה. ד"ה עורביים), ותוס' ברכות (ב: ד"ה א"כ). וי"ל שהוא פלוגתת הבבלי והירושלמי בזה, למאי דאמרינן שם בברכות במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, יעש"ה.

טעות

• מי שטעה בדין והורה להיפוך מן הדין ולסוף נמצא שלא היה איסור מצד אחר, אעפ"כ צריך כפרה, ודמי למי שחשב לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, כן מתבאר מדברי ההשיב משה (סי' נט) הובא בספר שערי האמונה (דף כט).

טעלעפאָן

• אם לענות קדיש וקדושה וברכו או אמן אם שומע ע"י טעלעפאן, עיין שו"ת מנחת אלעזר (ח"ב, עב) דמסיק דיענה, וגם מקרא מגילה יוצא, ורק שופר אינו יוצא יע"ש.

טעם

• מצינו בגמ' שאמרו טעם על הדבר ובאמת הדין הוא מטעם אחר ולא מטעם זה, עיין תוס' גיטין (יד. ד"ה ומר), ועיין ש"ס שבת (קיג:) אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן, וברש"י שם.

טעמים

• אם יש במשנה או בברייתא כמה טעמים לדבר אחד, בע"כ שלפעמים שאין שייך טעם הא' ומ"מ אסור משום טעם הב' וכן להיפוך, דאל"כ קשה למה לנו הנך כולהו טעמי בטעם א' סגי, ש"ס ברכות (ג.) ורש"י ז"ל שם (ד"ה תיפוק), ועיין לעיל (טעם).

טריפה

• ההורג אדם שיש לו יותרת, נסתפק במלא הרועים מערכה זו (אות כד) אם נהרג, מאחר שכתב הרשב"א דיותרת יכול להרבות כחול ימים אף דיותרת כנטול דמי, וא"כ לאו גברא קטילא הוא, או דלמא כיון דטריפה הוה אין נהרג עליו אף שיוכל לחיות.

טריפה חיה או לא

• מי הסוברים חיה ומי הסוברים להיפוך, עיין מלא הרועים מערכה זו.

טשיקילאדע

• יש בה חשש תערובות איסור ואין לאכלה בלא הכשר מרב יר"ש, שו"ת מהרש"ם (ח"ב סו"ס רסב).