מחבר:שלמה שטנצל (מסוסנוביץ)/קהלת שלמה/אות ג

ספר

חידושי הגאון מסוסנוביץ –קהלת שלמה אות ג

מאת הרב הגאון חסידא ופרישא עניו ושפל רוח יראת ה' היא אוצרו מרנא ורבנא מו"ה שלמה שטנצל זצללה"ה ראש ישיבה ואב"ד דק"ק סוסנוביץ בפולין מלפנים רב דק"ק טשעלאדז. נפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט:

גאולה

• גאולה האחרונה תהיה בזכות משה רבינו ע"ה, והוא תבע יקרא דאורייתא לכן צריך לעסוק בתורה ליגאל, זוהר חדש הובא בנחל קדומים (דף ב:). וכן בתנא דבי אליהו (זוטא פרק יד) דהגאולה יהיה רק בשביל עסק התורה, יעש"ה שמבואר שם שגם גאולת מצרים היה בזכות זה, וגם כתב דהגאולה תהיה בזכות שהם פרים ורבים כמו בגאולת מצרים.

גדול

• בכאן הנני לציין מה שנמצא בדברי חז"ל ובספרי הפוסקים לענין מצות עשה שמצוה זו גדולה מזו, כי נפ"מ לכמה ענינים, כגון לענין שינוי מצדקה לצדקה שאין משנין רק ממצוה קטנה לגדולה וכדומה:

דין, עיין בתוס' שבת (י. ד"ה אי) דדין עדיף מתלמוד תורה. העונה אמן גדול יותר מן המברך, ש"ס ברכות (נג:), אמנם שם משמע דאיכא פלוגתא בזה, ועיין ברא"ש חולין (פ"ו סי' ח) ובמעדני יו"ט שם (אות ד) ובחת"ס חאו"ח (סי' קנט) שמחלק בין ברכה שהוא להוציא רבים שצריכין בע"כ לעמוד שם אז המברך עדיף, משא"כ בברכה שהשומעין יכולין לצאת העונה אמן גדול. שימוש תלמידי חכמים גדול מתלמוד תורה, ש"ס ברכות (ז: בסוף העמוד), ועיין תוס' כתובות (יז. ד"ה מבטלין) המצויין בגליון הש"ס בברכות שם. תלמוד תורה, גדול מבנין בית המקדש, מגילה (טז:) ועיין בט"ז יור"ד (רנא, ו). תלמוד תורה, עוד אמרו שם דגדול מהצלת נפשות, אמנם עיין ביור"ד סי' רנא (סע' יד) ובמפרשי השו"ע שם מה שחילקו בזה. תלמוד תורה גדול מכיבוד אב, שם במגילה. תענית גדול מצדקה, ש"ס ברכות (לב:), ועיין צוף הרי"ם (דף ו:), וע"ד דנתינת צדקה לעניים שהתענו בו ביום עדיף מתענית, בשם הה"ק מגאסטינין זצ"ל. תפילה גדול ממעשים טובים וקרבנות, ש"ס ברכות (לב:) ונראה דהיינו לענין שמתקבל לפני הקב"ה שאלתו וממלא שאלתו יותר ממה שהיה הקב"ה ממלא שאלתו וחסרונו ע"י קרבנות ומעשים טובים. אבל אין ראיה שמצות תפילה גדולה מקרבנות, ועל מעשים טובים בודאי שאין ראיה לפי מש"כ התוס' שם (ד"ה גדולה) ועי"ש בפנ"י ותמצא כן.

גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים

• ש"ס ברכות (יז.).

גומרין

• לשון זה אית ביה פלוגתא אם מתפרש על קריאה, ופרושו כמו לקרות ואין הכוונה דוקא שמסיים, עי' רא"ש פ"ק דברכות (סי' ו).

גוסס

• אי מותר לחלל עליו את השבת, עיין שבות יעקב (ח"א, יג).

גופא

• מצינו בש"ס 'גופא' שחוזר דברי האמורא פעם אחרת ולא הוסיף עליו כלום רק שמביא עוד דברים שהאמורא זה אמר, עיין חולין (מו:) ובגליון הש"ס שם.

גורעין ומוסיפין ודורשין

• לא אמרינן להוסיף האות באמצע תיבה רק או בתחילת תיבה או בסוף תיבה, רש"י ב"מ (נד: ד"ה או דלמא).

גזירה לגזירה

• במקום איסור כרת גזרו גם גזירה לגזירה, עיין ב"י יור"ד (סי' קפג) בשם הרשב"א והר"ן ז"ל [דאסרו לטבול ביום השביעי שמא יבא עליה מבעוד יום ושמא תראה ותסתור], ועיין תוס' חולין (קד. ד"ה ומנא) דבכמה מקומות מצינו דגזרו גזירה לגזירה ואין למדים גזירות חכמים זו מזו אלא במקום שהש"ס מדמה. ועיין ש"ס שבת (יא:) ובתוס' שם (ד"ה אמר) דאביי ורבא פליגי אי גזרינן גזירה לגזירה במלאכת הוצאה, וצ"ע דברי הב"י בשם הרשב"א הנ"ל, דהרי הוצאה ג"כ הוא איסור כרת ואפ"ה איפלגו ביה אביי ורבא אי גזרינן ביה, וגם מצינו לענין שמא יטה [תוס' שבת כג: ד"ה גזירה וכו' שכתבו דיו"ט אטו שבת הוי גזירה לגזירה] שהוא ג"כ איסור כרת וסקילה .

גזירה שוה

• אי כללא דאין גזירה שוה למחצה מבטל הק"ו או דק"ו נדחה רק מפני גזירה שוה הבאה רק לדבר זה משא"כ מפני כלל דאין גזירה שוה למחצה, עיין בגינת וורדים (כלל מו) ובמה שכתב שם מדברי התוס' חולין (קטז. ד"ה מה).

גזירה שוה

• מצינו שאמרו בגמ' גזירה שוה ולאו דוקא, שאיננו גז"ש, תוס' ערכין (טו. ד"ה היה).

גזירת קטניות

• עיין מערכת ק (קטניות).

גזל עכו"ם

• בתנא דבי אליהו (רבה פרק טו) מבואר דס"ל דהוא אסור מן התורה.

גט

• נקראים לפעמים גם שאר שטרות, רק רוב המקומות הכוונה דוקא גט אשה ולכן א"צ לפרש אשה, תוס' ריש גיטין (ב. ד"ה המביא).

גט

• אי צריך סידורי בית דין, עיין בית יצחק אה"ע (סי' סט, ב).

גט בעל כרחה

• עיין בית יצחק אה"ע (ח"ב סי' עא) שהגט בטל ואסור לישא אחרת.

גידולי קרקע

• אי בהמה חשיבא גידולי קרקע, עיין תוס' יבמות (קיד. ד"ה קסבר) שתפסי דלא הוה גידולי קרקע ממש, ועיין במגיד משנה בהל' שבת (ח, ז) דדעת הרמב"ם ז"ל להיפוך, ועיין תוס' שבת (עג: ד"ה מפרק) וברא"ם (בראשית לב, ו) המצוין שם בגליון הש"ס.

גידולי תרומה שהן תרומה

• מגזירת ח"י דבר, אבל גידולי תשלומי תרומה אינן תרומה אף דהתשלומי תרומה דינן כתרומה, ירושלמי דתרומות (פ"י ה"א).

גיהנם

• שאין נדונין בו בשבת, בזוה"ק המובא בראשית חכמה (דף לב.) שהמחלל שבת בפרהסיא נידון גם בשבת ושאר הרשעים יוצאים לראות בדינו.

גירוי

• אי מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז, עיין חילוקים בזה בש"ס ברכות (ז:).

גלות

• שייך גם בבן נח ההורג בשוגג, רש"י עה"ת (בראשית ט, ה).

גלות

• ההורג בשוגג ואין רואה גם הוא חייב לגלות מעצמו כדי להיות לו כפרה, רש"י עה"ת (בראשית ט, ה).

גלות מצרים

• עיין שמחת הרגל (דף יא:) טעם בשם גלי רזיא, משום שיעקב אבינו הביא לשון תרגום בתורה שלבן קרא לו יגר שהדותא, ושם (דף יב.) שהטעם כדי לברר ניצוצין קדישין, ושם (יב:) משום שהעלימו עיניהם מן הצדקה.

גליל

• אנשי גליל קנטרנין היו, ש"ס נדרים (מח.).

גמילות חסדים

• הגומל חסדים תפילתו נשמעת, עיין בפירוש אזולאי לספר חסידים (ברית עולם סי' שכו) משם המדרש שוח"ט.

גנות

• תלמיד חכם אסור לומר דברי גנות על עצמו לומר שאינו אדם הגון ברבים, כן מבואר בירושלמי תענית (פ"ד ה"ד).

גניבה

• אף הגונב מן הגנב מה שגנב לו טועם טעם גניבה ויש בו איסור, ש"ס ברכות (ה:).

גפן

• אינו מקבל הרכבה ממין אחר, זוה"ק (ח"א רלט:).

גר

• לא אמרינן גביה דברי שכיב מרע ככתובים ומסורים דמי, ש"ס ב"ב (קמט.) ובתוס' גיטין (יג. ד"ה והא) דלא אמרינן גביה גם מצוה לקיים דברי המת.

גר

• אי אית ביה לאו דלא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, עיין מה שדנתי בזה בחידושי ליבמות (יג:) .

גר

• אם הוא בכלל ערבות, עיין מערכת ע' (ערבות).

גרושין

• דסברי בית שמאי סוף מסכת גיטין (צ.) דלא יגרש את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר, עיין בפתיחת האור חדש למסכת קידושין (אות ו) בשם הלבוש דהוא רק *עצה טובה לא מצד הדין יעש"ה. וע"ש עוד (באות יג) שמובא בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' קכג).

גרושין בקטנה

• עיין מערכת ק' (קטנה).