מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק ד

פרק דעריכה

צריך להעירך על ענין אחד שנטה אליו יונתן בן עוזיאל - עליו השלום - והוא כי כאשר ראה מאמר הנביא מבואר "לאופנים - להם קורא הגלגל באזני" גזר אומר שה'אופנים' הם השמים. ותרגם כל 'אופן' - 'גלגלא' וכל 'אופנים' - 'גלגליא'. ואין ספק אצלי שמה שחיזק אצלו עליו השלום זה הפרוש - הוא מאמר יחזקאל עליו השלום ב'אופנים' שהם "כעין תרשיש" וזה - מראה מיוחס לשמים כמו שהוא מפורסם. וכאשר מצא הכתוב "וארא החיות והנה אופן אחד בארץ" שיורה בלא ספק שה'אופנים בארץ' היה קשה עליו לפי הפרוש ההוא ונמשך אחר פרושו ופרש אמרו הנה 'ארץ' - שטח השמים שהוא 'ארץ' בערך למה שעל השטח ההוא ותרגם 'אופן אחד בארץ' "מלרע לרום שמיא". והבן פרושו איך הוא. ואשר יראה לי מה שהביאו לזה הפרוש הוא חשבו - עליו השלום - ש'גלגל' שם הראשון לשמים; ונראה לי שאין הדבר אלא כך והוא - שהגלילה שמה 'גלגל' "וגלגלתיך מן הסלעים" "ויגל את האבן" ; ומפני זה נאמר "וכגלגל לפני סופה" - להתגלגלו; ומפני זה נקראת 'גולגולת' הראש כך להיותה עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהרה נקרא כל דבר כדורי 'גלגל'; ולזה נקראו השמים 'גלגלים' מפני עיגולם - רצוני לומר להיותם כדוריים - ואמרו "גלגל הוא שחוזר" וקוראים גם כן הגלגלים הקטנים של עץ והגדולים 'גלגל' לזה הענין בעצמו. אם כן אמרו 'לאופנים - להם קורא הגלגל באזני' היה - ללמדנו תמונתם כי לא נזכר להם תמונה ולא תואר אלא שהם 'גלגלים'. אבל אמרו בהם 'כתרשיש' הנה באר לך זה גם כן בסיפור השני ואמר ב'אופנים' "ומראה האופנים כעין אבן תרשיש" ותרגם יונתן בן - עוזיאל - עליו השלום - "כעין אבן טבא" - והנה ידעת שבזה הלשון עצמו תרגם אונקלוס "כמעשה לבנת הספיר". ואמר "כעובד אבן טבא" - אם כן אין הפרש בין אמרו 'כעין אבן תרשיש' ובין אמרו 'כמעשה לבנת הספיר' והבן זה:

ולא תרחיק זכרי פרוש יונתן בן עוזיאל - עליו השלום - ופרשי זולתו שאתה תמצא הרבה מן החכמים וגם מן המפרשים חולקים על פרושו בקצת מלות ובענינים רבים מעניני ה'נביאים' - ואיך לא יהיה כך באלה העמוקות? ועוד שאני איני מכריע פרושי - אבל הבן אתה פרושו כולו מאשר העירותיך והבן פרושי - והאלוה יודע איזה משני הפרושים הוא הנאות למה שנרצה: