מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק ה

פרק העריכה

ממה שצריך שתתעורר עליו - אמרו "מראות אלוקים" ולא אמר 'מראה' לשון יחיד אלא 'מראות' מפני שהם השגות רבות וחלוקות במיניהם רצוני לומר שלש השגות השגת ה'אופנים' והשגת ה'חיות' והשגת ה'אדם' והוא שבהשגת ה'חיות' אמר "וארא והנה רוח סערה וגו'" ובהשגת ה'אופנים' אמר "וארא החיות והנה אופן אחד בארץ" ובהשגת ה'אדם' אשר למעלה מן ה'חיות' במדרגה ובסדר אמר "וארא כעין חשמל וגו' ממראה מתניו וגו'" ולא השיב מלת 'וארא' כלל בסיפור ה'מרכבה' רק בשלש פעמים האלה.וכבר בארו 'חכמי המשנה' זה הענין והם העירוני עליו והוא אמרם ששתי ההשגות הראשונותל - רצוני לומר השגת ה'חיות' והשגת 'אופנים' לבד - מותר ללמדה וההשגה השלישית אשר היא ה'חשמל' ומה שנדבק בו אין מלמדים ממנו אלא 'ראשי פרקים'; ו'רבנו הקדוש' חושב ששלוש ההשגות כולם נקראות 'מעשה מרכבה' ואין מלמדים מהם אלא 'ראשי פרקים' ולשונם בזה הוא "עד היכן מעשה מרכבה? רבי מאיר אומר עד 'וארא' בתראה; ר' יצחק אומר עד חשמל' - מן 'וארא' עד 'חשמל' מגמרינן אגמורי מכאן ואילך מוסרין לו ראשי פרקים; איכא דאמרי מן 'וארא' ועד 'חשמל' מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך אם היה חכם מבין מדעתו - אין ואי לא - לא". הנה התבאר לך מדבריהם - שהם השגות חלוקות והמעיר עליהם - 'וארא וארא וארא' ושהן מדרגות ושההשגה האחרונה מהם והיא הנאמר עליה "וארא כעין חשמל" - רצוני לומר צורת האדם החלוק אשר נאמר בו "ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה" - היא סוף ההשגות והעליונה שבהם ויש מחלוקת גם כן בין החכמים אם מותר לרמוז בלימודו בשום דבר - רצוני לומר 'במסירת ראשי פרקים' - או אין מותר כלל לרמוז בלימוד זאת ההשגה השלישית ואפילו 'בראשי פרקים' אבל מי שהוא 'חכם' 'יבין מדעתו'. וכן יש מחלוקת עוד בין החכמים כמו שתראה בשתי ההשגות הראשונות גם כן - רצוני לומר ה'חיות' וה'אופנים' - אם מותר ללמד עניניהם בבאור או אינו מותר אלא ברמיזות וחידות 'בראשי פרקים':

וצריך שתתעורר גם כן על סידור אלו ההשגות השלש - וזה שהוא הקדים השגת ה'חיות' מפני שהם קודמות במעלה ובעילה כמו שזכר "כי רוח החיה באופנים" - ובזולת זה גם כן; ואחר ה'אופנים' - ההשגה השלישית אשר היא עליונה במדרגה מן ה'חיות' כמו שהתבאר. וסיבת זה - ששתי ההשגות קודמות בלימוד בהכרח להשגה השלישית והם מורות עליה: