מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק ג

פרק געריכה

כאשר זכר יחזקאל - עליו השלום - מתואר ה'מרכבה' מה שסיפר בתחילת ה'ספר' שבה לו ההשגה ההיא בעצמה פעם שנית כשנישא 'במראה הנבואה לירושלים' ובאר לנו דברים שלא התבארו תחילה. מהם - שהעתיקנו ממילת 'חיות' למילת 'כרובים' והודיענו ש'החיות' הנזכרות תחילה הם גם כן 'מלאכים' - רצוני לומר ה'כרובים'. - אמר "ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם כן מאצלם" וחיזק הקשר שתי התנועות כמו שזכרנו אחר כך אמר "היא החיה אשר ראיתי תחת אלוקי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה" והשיב הצורות בעצמם והתנועות בעצמם והתבאר שה'חיות' הם ה'כרובים' וה'כרובים' הם ה'חיות'. ואחר כך באר בזה הסיפור השני ענין אחר והוא שה'אופנים' הם ה'גלגלים' - אמר "לאופנים - להם קורא הגלגל באזני". אחר כך באר ענין שלישי ב'אופנים' ואמר בהם "כי המקום אשר יפנה הראש - אחריו ילכו לא יסבו בלכתם" - הנה באר שתנועת ה'אופנים' ההכרחית אמנם היא נמשכת 'אל המקום אשר יפנה הראש' שבאר שהוא נמשך 'אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת'. ואחר כך הוסיף ענין רביעי ב'אופנים' ואמר "והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם" - ולא זכר זה הענין תחילה. אחר כך אמר ב'אופנים' בזאת ההשגה האחרונה "בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם" - ולא זכר ל'אופנים' תחילה לא 'בשר' ולא 'ידים' ולא 'כנפים' אבל שהם גופים לבד ושב באחרונה לאמר שהם בעלי בשר וידים וכנפים אבל לא זכר להם צורה כלל. אחר כך באר גם כן בזאת ההשגה השנית שכל 'אופן' ייוחס ל'כרוב'. ואמר "אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד". אחר כך באר עוד הנה שהארבע 'חיות' הם 'חיה אחת' להדבק קצתם בקצתם - אמר "היא החיה אשר ראיתי תחת אלוקי ישראל בנהר כבר". וה'אופנים' גם כן אמנם קראם "אופן אחד בארץ" ואף על פי שהיו 'ארבעה אופניטם' כמו שנזכר - להדבק קצתם בקצתם והיותם כולם "דמות אחד לארבעתן". זה מה שהוסיף לנו מן הבאור בתמונת ה'חיות ו'האופנים' בהשגה הזאת השניה: