פתיחת התפריט הראשי

פרק סועריכה

"והלוחות - מעשה אלוקים המה" - רוצה שמציאותם טבעית לא מלאכותית. כי כל הדברים הטבעיים יקראו 'מעשה יי' "המה ראו מעשי יי"; וכאשר זכר הדברים הטבעיים כולם מצמח ובעל חיים ורוחות ומטר וכיוצא בהם אמר "מה רבו מעשיך יי"; ויותר מופלג מזה אמרו "ארזי לבנון אשר נטע" - בעבור היות מציאותם טבעית לא מלאכותית אמר שהאלוה נטעם:

וכן אמרו "מהתב אלוקים" כבר באר יחס המכתב ההוא לאלוה איך הוא באמרו כתובים באצבע אלוקים". ואמנם אמרו באצבע אלוקים' הוא כמו שאמר על השמים "מעשה אצבעותיך" - אשר התבאר שהם נעשו ב'אמירה' "בדבר יי שמים נעשו"; הנה כבר התבאר לך כי הכתוב ישאיל למציאות הדבר לשון 'אמירה' ו'דיבור' ושהדבר ההוא בעצמו אשר נאמר עליו ש'נעשה בדיבור' - נאמר עליו 'מעשה אצבע'. כן אמרו 'כתובים באצבע אלוקים' דומה לאמרו 'בדבר אלוקים' ואילו אמר 'בדבר אלוקים' היה דומה לאמרו 'כתובים בחפץ אלוקים' - כלומר ברצונו וחפצו:

אמנם אונקלוס נטה בזה הענין אל פרוש זר ואמר 'כתיבין באצבעא דיי' - שהוא שם 'אצבע' דבר אחד מצטרף לאלוה ופרש 'אצבע יי' כמו 'הר יי' ו'מטה יי' - רוצה בזה שהוא כלי נברא חקק הלוחות ברצון האלוה. ואינו יודע מה הביאו לזה; והיה יותר קרוב מזה 'כתיבין במימרא דיי' כמו שאמר "בדבר יי שמים נעשו" - התראה מציאות הכתב בלוחות יותר מופלא ממציאות הכוכבים בגלגלים? - כמו שזה ברצון ראשון לא בכלי עשאם כך יהיה זה הכתב הכתוב - ברצון ראשון לא בכלי. וכבר ידעת דבר ה'משנה' ב"עשרה דברים נבראו בין השמשות" ומכללם - 'הכתב והמכתב' - מורה על היות הענין המוסכם עליו אצל המון העם ש'המכתב הלוחות' כשאר 'מעשה בראשית' כולו כמו שבארנו בפרוש ה'משנה'