פתיחת התפריט הראשי

פרק מחעריכה

כל מה שבא מעניין השמע מיוחס לאל יתעלה, תמצא אונקלוס הגר נשמר ממנו, ופירש עניינו בהגיע המאמר ההוא אליו יתעלה, כלומר שהוא השיגהו. ואם היה בכלל הצעקה והתפילה, יפרש עניינו שהוא קיבל או לא קיבל. ויאמר לעולם בתרגום "שמע ה'", "שמיע קדם ה'"; ובעניין הצעקה תרגם "שמוע אשמע צעקתו", "קבלא אקבל". וזה נמשך בפירושו, לא נטה מזה במקום מן המקומות. אמנם מה שבא מן הראיה מיוחס אליו יתעלה, פירש אונקלוס בן פירושים מופלאים, לא התבאר לי כוונתו ודעתו. והוא, כי במקומות יפרש "וירא ה'" – "וחזא ה'", ובמקומות יפרשהו "וגלי קדם ה'". אמנם פרשו "וחזא ה'" הוא ראיה מבוארת על היות "חזא" גם כן בלשון הארמי משותף, ושהוא מורה על עניין השגת השכל, כאשר יורה על השגת החוש. ואני תמה, אחר שהעניין כן אצלו, על מה ברח מן הקצת ופירשו "גלי קדם ה'"?.

וכאשר השתכלתי במה שמצאתיו מנוסחאות התרגום, עם מה ששמעתיו בעת הלימוד, ראיתיו כשימצא הראיה מחוברת בעול והזק וחמס, יפרשהו "גלי קדם ה'". ואין ספק שמלת "חזא" בלשון ההוא גוזרת ההשגה וידיעת הדבר המושג כפי מה שהושג; ולזה, כשמצא הראיה נתלית בעול, לא יאמר "וחזא", אבל "וגלי קדם ה'".

והנה מצאתי כל ראיה מיוחסת לאל בכל התורה, פירשה "וחזא", זולת אלו אשר אספר לך. "כי ראה ה' את עניי", "ארי גלי קדם ה' עולבני"; "כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך", "ארי גלי קדמי", עם היות המדבר מלאך, לא יחס לו ההשגה המורה על ישוב הענין, להיותו עול; "וירא אלוהים את בני ישראל", "וגלי קדם ה' שיעבודא דבני ישראל"; "ראה ראיתי את עני עמי", "מגלא גלי קדמי ית שיעבודא דעמי"; "וגם ראיתי את הלחץ", "ואף גלי קדמי דחקא"; "וכי ראה את ענים", "וארי גלי קדמוהי שיעבודהון"; "ראיתי את העם הזה", "גלי קדמי עמא הדין", שעניינו: ראיתי מֶריָם, כמו "וירא אלהים את בני ישראל", אשר עניינו, ראה את עניים ועמלם; "וירא ה' וינאץ", "וגלי קדם ה'"; "כי יראה כי אזלת יד", "ארי גלי קדמוהי". וזה גם כן עניין עול להם והתגברות שונא. וזה כולו היה נמשך ונראה בו, "והביט אל עמל לא תוכל". ולזה כל שיעבוד וכל מרי, יתרגמהו "גלי קדמוהי" או "גלי קדמי".

אבל נפסד עלי זה הפירוש הטוב, הנאה, אשר אין ספק בו – בשלושה מקומות, היה מחוקם לפי זאת הסברה שיפרשם "גלי קדם ה'", ואני מוצא אותם בנוסחאות, "וחזא ה'". והם אלו: "וירא ה' כי רבה רעת האדם"; "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה"; "וירא ה' כי שנואה לאה". והקרוב אצלי, שיהיה זה טעות שנפל בנוסחאות. שאין אצלנו כתיבת אונקלוס בזה, עד שנאמר: שמא יש לו בזה פירוש?

האמנם פירשו "אלוהים יראה לו השה", "קדם ה' גלי אימרא", שלא יביא זה לחשוב, שהאלוה עתיד לבקשו ולהמציאו; או הוא גם כן מגונה בלשון ההוא התלות השגתו באחד מבעלי חיים בלתי מדברים. וצריך שיבוקש הרבה בדקדוק הנוסחאות בזה. ואם תמצא אלו המקומות כמו שזכרנו, לא אדע להם כוונה בזה: