מדרש תנחומא מקץ ד
<< · מדרש תנחומא · מקץ · ד · >>
ד. [ עריכה ]
וירא יעקב כי יש שבר. ילמדנו רבינו אבל עד כמה ימים הוא אסור בעשיית מלאכה, כך שנו רבותינו אבל כל שבעת ימי אבלו אסור בעשיית מלאכה ואם היה עני מדוקדק יעשה מלאכה לאחר שלשה ימים לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, ולמה אחר שלשה ימים אמר רב כהנא אחר שלשה ימים הבשר נסרח ופניו משתנות ונפשו מתאבלת עליו שנאמר (איוב, יד) אך בשרו עליו יכאב, בא וראה שהרי אבל התירה לו התורה לעשות מלאכתו ולהתנחם אחר שלשה ימים, ויעקב אבינו לא קבל תנחומים על יוסף דכתיב ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וגו' (בראשית, לז) וכל כך למה שהעלים הקדוש ברוך הוא לקיים גזירת ידוע תדע, אלולי כן לא היה נביא יצחק אביו והיה קיים אותה שעה והיה יודע שיוסף חי והיה אומר הקב"ה העלים ממנו אני אודיענו כיון שנצצה בו רוח הקודש היו השבטים מהלכין בשוק ולא היו יודעין ולא היו שומעין ויעקב אבינו יושב בתוך הבית ויודע מה במצרים שנאמר וירא יעקב כי יש שבר במצרים: