מדרש תנחומא כי תשא טו

טו ויתן אל משה ככלתו. זה שאמר הכתוב, מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו (משלי יח טז), מתנה שאדם נותן משלו, ירחיב לו, כמעשה באבון רמאה שהיה בבצרה, והלכו רבותינו לשם לבקש פרנסה, ולא בקש לפסוק עד שפסקו כל בני בית הכנסת, ופסק הוא כנגד כולן, לפיכך קורין אותו אבון רמאה. מה עשו רבותינו. הושיבוהו אצלן, לקיים מה שנאמר, מתן אדם ירחיב לו וגו'. דבר אחר, ויתן אל משה, זה שאמר הכתוב, ותתן לי מגן ישעך (תהלים יח לו), אלו ישראל הבוטחין בהקדוש ברוך הוא. וימינך תסעדני (שם), מימינו אש דת למו (דבר' לג ב). וענותך תרבני (תהלי' יח לו), יש ענו מן הקדוש ברוך הוא ? אמר רבי אבא בר אחא, בנוהג שבעולם, תלמיד יושב לפני רבו, ממתין לרבו. והקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל, קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך, ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני (יחזקאל ג כב-כג). ללמדך, שקדמו הקדוש ברוך הוא. יש ענו גדול מזה כיוצא בו, משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמו' יט יט). היה צריך לומר, האלהים ידבר ומשה יעננו בקול. כיוצא בו, ויאמר ה' אלי השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבוא בו, כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור (יחזק' מד ב). וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח (שם מו א). מלך בשר ודם כבודו ליכנס בשער הגדול, שמא בשער הקטן. והקדוש ברוך הוא בשער הקטן. כיוצא בו, וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום (ברא' יח א). בנוהג שבעולם, כשתלמיד חולה והרב הולך לבקרו, התלמידים מהלכין תחלה ואחר כך הרב. והקדוש ברוך הוא, כשמל אברהם, היה מצטער מן המילה, אמר למלאכים לילך לבקרו. עם שהמלאכים מהלכין, קדמן הקדוש ברוך הוא, שנאמר, וירא אליו, ואחר כך וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים (שם שם ב). בן עזאי אומר, בא וראה ענותנותו של הקדוש ברוך הוא. מלך בשר ודם, שגר פרוודיגמאות במדינה ואומר, פלוני קומוס, פלוני איפרכוס, פלוני הגמון, משמזכיר שמו, מזכיר שבחו. והקדוש ברוך הוא משמזכיר שבחו, אחר כך מזכיר שמו, בראשית ברא אלהים. יש ענו גדול מזה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם כל זמן שלגיונותיו מושלמין לו, פוסק להם מזונות ומתנות טובות, מחלק להם אוניניות. כפרו בו, אין זקוק להם. והקדוש ברוך הוא, ישראל עושין להם את העגל מלמטה, והקדוש ברוך הוא עסוק ליתן להם חיים, שנאמר, כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ):