מדרש תנחומא כי תשא טז

טז. [ עריכה ]
ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו. אמר רבי שמעון בן לקיש, אדם שלמדו רבו את התורה, עד שלא למדו, היה הרב לומד ותלמידו עונה אחריו. משלמדו, אומר לו רבו, נאמר אני ואתה. כך כשלמד משה את התורה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, בא ונאמרה אני ואתה, שנאמר, ככלתו לדבר אתו. דבר אחר, ככלותו, ככלתו כתיב. אמר רבי שמעון בן לקיש, אסור לתלמיד חכם להורות הלכה בצבור, עד שיהו דברי תורה עריבין על שומעיהם, ככלה הזו שהיא עריבה על בעלה ומתאוה להיות שומע את דבריה. אמר רבי לוי אמר רבי שמעון בן לקיש, מה הכלה הזו מקושטת בעשרים וארבעה מיני תכשיטין, כך תלמיד חכם צריך להיות פקח וזריז בעשרים וארבעה ספרים. דבר אחר, ככלתו, מה כלה הזו צנועה בבית אביה ואינה מפרסמת עצמה עד שתכנס לחופה לומר כל מי שיודע בי כלום יבוא ויעיד, כך תלמיד חכם צריך להיות צנוע ומפורסם במעשים טובים. ויתן אל משה ככלתו. אמר רבי אבהו, כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן, היה לומד תורה ושוכח. לסוף, אמר ליה, רבונו של עולם, הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר. מה עשה הקדוש ברוך הוא. משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה, שנאמר, ויתן אל משה. ככלתו. וכי כל התורה למד משה, והלא כתיב ארכה מארץ מדה (איוב יא ט). אלא כללים כללים למדה הקדוש ברוך הוא למשה, שנאמר, ככלתו. שני לוחות. כנגד שמים וארץ, וכנגד חתן וכלה, וכנגד שני שושבינים, וכנגד שני עולמים. אמר רבי חנניה, לחת כתיב, לא זה גדול מזה. לוחות אבן. למה מן האבן. שרובן של עונשין הכתובים בה, בסקילה. והלוחות מעשה אלהים. אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת, ווי לכם הבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו תדיר לתורה, נזוף הוא לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר, והלוחות מעשה אלהים. כאדם שאומר לחבירו, מה מלאכתו של זה, כסף נבחר. כך מלאכתו של מלך מלכי המלכים עוסק בתורה. חרות. מהו חרות. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אמר, חירות מן המלכיות. ורבי נחמיה אמר, חירות מן מלאך המות. ורבנן אמרי, חירות מן היסורין. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אם יבוא מלאך המות ויאמר לפני הקדוש ברוך הוא, לחנם בראתני בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא אומר לו, על כל הגוים השלטתיך, חוץ מן אומה זו שנתתי לה חירות על הלוחות. ומנין שהוא כך. דכתיב, אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם (תהלי' פב ו). חבלתם מעשיכם, אכן כאדם תמותון (שם שם ז):