מדרש תנחומא בראשית ח

ח "ויאמר ה' אלהים". ילמדנו רבינו: המספר לשון הרע מה עונשו? כך שנו רבותינו: המספר לה"ר חמור מן העושה מעשה, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר (במדבר יד, כב): "וינסו אותי זה עשר פעמים".

א"ר מנא דשאב בשם ר' יהושע בן לוי: אין אדם אומר לשון הרע עד שכופר בעיקר שנאמר, (תהלים יב, ה): "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו".

רבנן אמרי: קשה לשון הרע שהביא מיתה על אדם הראשון, שעמד נחש ואמר לאדם וחוה (בראשית ג, ה): "כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם", שמן האילן הזה אכל כשברא את עולמו, וכל אומן שונא בני אומנתו, (שם) "והייתם כאלהים", שמעו לו וגרמו מיתה להם ולתולדותיהם עד סוף כל הדורות, מנין? מן מה שקראו בענין: (שם, כב) "הן האדם", ואין הן אלא מיתה, שנאמר: (דברים לא, יד): "הן קרבו ימיך למות".