מדרש תהלים פ
<< · מדרש תהלים · פ · >>
- זהו שאמר הכתוב (שיר השירים ב, ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
- אמר רבי אחא אמר הקב"ה לישראל: היטיבו מעשיכם כשושנה הזאת.
- אמרו רבותינו: הפרשה הזאת בימי יואל בן פתואל נתקיימה.
- ורבנן אמרי: למה נקרא שמו פתואל - שהיה מסלסל[1] בשערו כבתולה.
- [ר' יהושע הכהן ב"ר נחמיה אמר בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק: למה נקרא שמו פתואל - שפתה לאל בתפלתו,
- וזהו שמואל הרמתי, שנאמר (שמואל א ז, ו): "וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם"][2]
- ר' יהושע הכהן בר נחמיה בשם רבי יצחק אמר: אמר הנביא[3]:
- כלום אתה דן [4] את האדם הזה?
- אלא שהוא אומר 'לא חטאתי', שנאמר (ירמיהו ב, לה): "הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל-אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי",
- (שמואל א ז, ו): "וַיֹּאמְרוּ שָׁם - חָטָאנוּ לה'!",
- (שמואל א ח, ב): "וַיְהִי שֶׁם ( ) [בְּנוֹ] הַבְּכוֹר יוֹאֵל".[5]
- וכתוב אחר אומר (דברי הימים א ו, יג): "(שם הבכור אביה) [הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה]".[6]
- ר׳ יהודה בר סימון ורבנן:
- [רבנן][7] אמרי[8]: מה זה היה רשע - אף זה היה רשע,
- ר׳ יהודה אומר: משנהו כלאב ששינה את מעשיו.[9]
- אמר רבי אחא[10]: הוא יואל הוא אביה :
.
- מה שנת הגאולה[11] פרנסה, אף שנת הפרנסה[12] גאולה, ומה הפרנסה בכל יום אף הגאולה בכל יום[13], ומה[14] הגאולה פלאים, אף הפרנסה[15] פלאים.
- א"ר שמואל בר נחמני ואף הפרנסה גדולה מן הגאולה שהגאולה ע"י מלאך[16] שנאמר (בראשית מח, טז): "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי", והפרנסה ע"י עצמו[17] שנאמר (בראשית מח, טו): "הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי". הוי "(רועה) [רֹעֵה] יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה".
- "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף": מה יוסף כינס משנת הטובה לשנות הרעב[18], אף אתה כונס אותנו [19] מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא. מה יוסף כלכל את אחיו לפני[20] מעשיהם, שנאמר (בראשית מז, יב): "לֶחֶם לְפִי הַטָּף", אף אתה כלכל אותנו לפי מעשינו.
אמר ר' תנחומא[21] בשם ר' אבין מה יוסף גמלו אותו אחיו רעות[22], [והוא גמל עליהם טובות][23], אף אנו גמלנו אותך[24] רעות [ואתה גמלת עלינו טובות][25], כביכול שעברנו על מצותיך, אף אתה גמול לנו טובות הוי "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף".
ג
עריכה"לִפְנֵי אֶפְרַיִם (ובנימין) [וּבִנְיָמִן] וּמְנַשֶּׁה". חמשה דברים ישנים בעולם. הגבורה שנאמר (תהלים פ, ג): "עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ". והקשת שנאמר (חבקוק ג, ט): "עריה תעור קשתך". והחרב שנאמר (זכריה יג, ז): "חרב עורי על רועי". והזרוע שנאמר (ישעיהו נא, ט): "עורי לבשי עז זרוע ה'". והקנאה (ישעיהו מב, יג): "כאיש מלחמות יעיר קנאה". הוי "לפני אפרים () [ובנמין] ומנשה וגו'".
"וּלְכָה (לישועתה) [לִישֻׁעָתָה] לָּנוּ". א"ר חלקיה בשם ר' אבהו וּלְכָה מלא כתיב שכל הישועה שלך היא.
ד
עריכה"אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה". א"ר אין לנו אלא הארת פניך.[26]
ו
עריכה"הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וגו'". ר' אלעזר אומר שלש דמעות הוריד עשו הרשע מעינו: אחת מעינו הימין, ואחת מעינו השמאל, והשלישית קשורה בעינו שנאמר (תהלים פ, ד): "וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ". שלש אינו אומר אלא שליש. ר' ברכיה אומר שליש דמעה הוריד לכך בדמעות שליש אחד משליש דמעה. רבי אבין אמר ואית דאמרי משמיה דרבי שמלאי: אמרה כנסת ישראל - רבון העולמים בזכות שלש דמעות שהוריד אותו רשע השלטת אותו בכל העולם ונתת לו שלוה בעולם הזה. לכשתבוא לראות עלבון בניך שעיניהם זולגות בכל יום ודמעתם תדורה כלחם כענין שנאמר (תהלים מב, ד): "היתה לי דמעתי לחם וגו'", על אחת כמה וכמה:
ט
עריכה"גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ". מה הגפן הזה בוצרין אותה והיא שותקת דורכין אותה והיא שותקת ובסוף היין שלה משתה לאדם ומפלת אותו. כך ישראל לאומות העכו"ם. ומה הגפן הזה משליכין עליו גולגליות וארנוניות וסוף משהיין עולה על ראשו הוא לוקה על ראשו. כך ישראל שנאמר (ירמיהו ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתו וגו'".
יג
עריכה"לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ". כשם שהכרם הזה שנפרץ הכל עולין בו ובוזזין אותו. כך ישראל בבל מדי יון אדום בא שלטון בוזזו בא שר צבא בוזזו שנאמר "וְאָרוּהָ כָּל (עוברי) [עֹבְרֵי] דָרֶךְ":
יד
עריכה"יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר". זה המלך. "וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה" זה איסרטקולין.
דבר אחר "יכרסמנה חזיר מיער" העי"ן תלויה. אם זכית מן יאור מה דגים שביאור (אין עין הרע שולטת בהן) שנאמר (בראשית מח, טז): "וידגו לרוב"). ואם לאו מיער מן חזירתא דקורשא. כיוצא בדבר אתה אומר (ישעיהו כא, א): "מַשָּׂא מִדְבַּר יָם". אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים? אלא אם זכיתם הרי הם כחיות הים שהן עולות ליבשה מיד מתות. ואם לאו הרי הם כחיות מדבר הוי "מדבר ים".
דבר אחר (ישעיהו כא, א): "מִדְבַּר יָם" אלו העכו"ם שנמשלו כחיות הים. הה"ד (דניאל ז ג) ארבע חיון רברבן סלקן מן ימא. ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון אמר לא פירש נביא בשביל מלכות רביעית אלא משה ואסף. משה אמר (ויקרא יא ז) את החזיר כי מפריס פרסה הוא. מה החזיר פורס טלפיו כלומר ראו שאני טהור. כך עשו הרשע גונב וגזל וחומס ומראה כאילו הם דינים של אמת. אסף אמר "יכרסמנה חזיר מיער". רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי: מעשה היה בשלטון אחד שדן ביום אחד כשפין ונואפים ורוצחין ואמר לסנקליט שלו שלשתן עשיתי בלילה אחת הוי "יכרסמנה חזיר מיער":
טו-טז
עריכה"אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה (ופקוד) [וּפְקֹד] גֶּפֶן זֹאת". "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ". ר"נ בשם ר' יעקב דקסרין אמר אותו שאמר לאברהם (בראשית יח י) שוב אשוב אליך. תהי ידך על איש שאמרת (שם טו ה) הבט נא השמימה. וראה ופקוד (שם כא א) וה' פקד את שרה.
יז
עריכה"שרופה באש כסוחה". ר' שילה ורבנן חד אמר שרופה כסוחה. ואחרינא אמר אינו אומר עקורה אלא כסוחה וכל דבר שנכסח מחליף.
יח
עריכה"וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ ... תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ". תהי ידך מגנת על איש ימינך. ר' יצחק אמר תהי ידך מצויה להפרע מעשו הרשע אותה שבועה שנשבעת לו בימינך שנאמר (בראשית כז, לט): "משמני הארץ יהיה מושבך".
יח-יט
עריכה"על בן אמצת לך". "ולא נסוג ממך" שנאמר (שמואל א יב, כב): "לא יטוש ה' את עמו".
כ
עריכה"ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ [הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה]"[27]. אמר ר' יחנן אנו אין לנו אלא הארת פניך הושיענו ונושע:[28][29]
הערות ושינויי נוסחאות
עריכה- ^ מהדורת בובר: מתפתה ומסלסל.
- ^ הוספה: ממהדורת בובר.
- ^ מהדורת בובר: אמר ר' ירמיה בשם ר' יצחק.
- ^ מהדורת בובר: מדיין.
- ^ מהדורת בובר: וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל [וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה] (שמואל א ח, ב).
- ^ מהדורת בובר: וכתוב אחר אומר [וּבְנֵי שְׁמוּאֵל] הַבְּכֹר (אביה) [וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה] (דברי הימים א ו, יג).
- ^ הוספה: ממהדורת בובר.
- ^ מהדורת בובר: רבנן אמרו.
- ^ מהדורת בובר: מה הוא משנהו? אביה! - ששינה במעשיו.
- ^ מהדורת בובר: רבי אומר.
- ^ מהדורת בובר: גאולה.
- ^ מהדורת בובר: פרנסה.
- ^ מהדורת בובר: ומה הגאולה בכל יום, אף פרנסה בכל יום.
- ^ מהדורת בובר: מה.
- ^ מהדורת בובר: פרנסה.
- ^ מהדורת בובר: אמר ר' שמואל בר נחמני: הפרנסה גדולה יותר מן הגאולה, שהגאולה תלויה על ידי מלאך.
- ^ מהדורת בובר: על יד הקב"ה.
- ^ מהדורת בובר: בשבע שני השבע לשבע שני הרעב.
- ^ מהדורת בובר: אף אני אכניס.
- ^ מהדורת בובר: לפי.
- ^ מהדורת בובר: מנחמא.
- ^ מהדורת בובר: גמלו אחיו רעות.
- ^ הוספה: מהדורת בובר.
- ^ מהדורת בובר: גמלוך (לך).
- ^ הוספה: מהדורת בובר.
- ^ השווה: פסוק כ לקמן.
- ^ הוספה: ממהדורת בובר.
- ^ מהדורת בובר: אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא הארת פניך הוי האר פניך.
- ^ השווה: פסוק ד לעיל.