מדרש משלי (בובר) יב
<< · מדרש משלי (בובר) · יב · >>
עריכה (משלי יב כ): "מרמה בלב חורשי רע, וליועצי שלום שמחה" - אמר רבי חמא בר חנינא: כל מי שמדבר עם חבירו, ואוכל ושותה עמו, ומספר עליו לשון הרע - הקב"ה קורא אותו רע, דכתיב: "מרמה בלב חורשי רע". אבל כל מי שאינו אוכל ושותה עם חבירו, ולא נושא ונותן עמו, ואומר עליו דברים טובים - הקב"ה קורא אותו שלום, שנאמר "וליועצי שלום שמחה".
רבי זעירא משמע ליה אפין אחרנין: כל מי שהוא ישן על מיטתו בלילה, ומחשב בליבו ואומר "אני משכים מחר ואעשה טובה עם פלוני", הוא עתיד לשמוח עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא, שנאמר "וליועצי שלום - שמחה".
אמר רב הונא: מה ראה הכתוב לומר "וליועצי" ולא אמר "וליועץ"? אמר רבי לוי: אלו שתי כליות שהן מייעצין אותו, אחד לטובה ואחד לרעה, של ימין לטוב ושל שמאל לרעה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (קהלת י ב): "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו". וכן אמר דוד (תהלים ז י): "ובוחן ליבות וכליות אלהים צדיק", וכי שני לבבות יש לו לאדם?! הוי אומר: אחד יצר טוב ואחד יצר הרע, וכליות - אלו שתי כליותיו של אדם, שהם מייעצים אותו, שנאמר "וליועצי שלום שמחה", ולא עוד אלא שנקראו צדיקים, אימתי? בזמן שמייעצים לאדם לטובה, דכתיב (תהלים לב יא): "שמחו בה' וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי לב".
(משלי יב כא): "לא יאונה לצדיק כל אוון" - בשעה שהוא הולך בתומו; "ורשעים מלאו רע" - זה שמדבר אחד בפה ואחד בלב, ולא עוד אלא שקורא אותו הקב"ה תועבה, שנאמר:
(משלי יב כב): "תועבת ה' שפתי שקר". "ועושי אמונה רצונו" - זה שנושא ונותן באמונה.
(משלי יב כג): "אדם ערום כוסה דעת" - זה שאינו מתגאה בתורתו, "ולב כסילים יקרא איוולת" - זה שמתגאה בתורתו.
רבי זעירא משמע ליה באפין אחרנין: ...
<< · מדרש משלי (בובר) · יב · >>