מדרש משלי (בובר) טז לא
<< · מדרש משלי (בובר) · טז לא · >>
(משלי טז לא): "עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תמצא" - אם ראית אדם שהוא מתעסק בתורה ובמעשים טובים ובגמילות חסדים, עתיד לזכות לעטרת שיבה, לכך נאמר "בדרך צדקה תימצא".
בוא ולמד מאברהם: מתוך שחלק כבוד למלאכי השרת, זכה לעטרת שיבה, שנאמר (בראשית כד א): "ואברהם זקן בא בימים וגו'", וכל כך למה? "בדרך צדקה תימצא". והיכן מצינו שעשה צדקה? דכתיב (בראשית טו ו): "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה".
בוא ולמד מיוסף הצדיק, שמתוך שעמד ונתחזק בכבוד אביו במצרים, זכה לעטרת שיבה, שנאמר (בראשית נ כג): "וירא יוסף לאפרים בני שילשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף". והיכן מצינו שעשה צדקה? שנאמר: (בראשית מז יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו וגו'".
וכן בדוד, (שמואל ב ח טו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו", וכתיב (מלכים א א): "והמלך דוד זקן בא בימים", למדנו שאין הזקנה מצויה אלא בדרך צדקה, שנאמר "בדרך צדקה תימצא".
<< · מדרש משלי (בובר) · טז לא · >>