מדרש משלי (בובר) טז א

(משלי טז א): "לאדם מערכי לב, ומה' מענה לשון" - להודיעך, שהכל מיד ה', לא מן האדם, לא מחשבת לב ולא דיבור לשון, שנאמר "ומה' מענה לשון".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף ומה' מענה לשון - כל אדם ששופך תחינתו לפני הקב"ה, הוא נותן לו מענה לשון.


(משלי טז ב): "כל דרכי איש זך בעיניו, ותוכן רוחות ה'" - זה השוטה, שמחכים עצמו בעיניו, והוא אינו יודע שתוכן רוחות ה'. אבל מי שמשליך מחשבות ליבו על הקב"ה, הוא מכין מחשבותיו, שנאמר:


(משלי טז ג): "גול אל ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך".


(משלי טז ד): "כל פעל ה' למענהו" - אלו פועלי תורה; "וגם רשע ליום רעה" - שאם אינו עושה תשובה, מוכן הוא לדינה של גיהנם.


(משלי טז ה): "תועבת ה' כל גבה לב" - זה שמגביה ליבו לפני בוראו. "יד ליד לא יינקה" - לא יינקה מדינה של גיהנם. אמר רבי סימון: כל אדם שהוא שפל רוח, ומחשב בליבו להתהלך בדרכיו של הקב"ה, יהא מובטח שהוא מכין צעדו, שנאמר:


(משלי טז ט): "לב אדם יחשב דרכו, וה' יכין צעדו".