מדרש משלי (בובר) ה יח

(משלי ה יח): "יהי מקורך ברוך" - מכאן אמרו: אשרי אדם שאשתו מעירו, תורתו מעירו, פרנסתו מעירו, ועליו הכתוב אומר "יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך".

אמר ר' שמואל בר נחמני: אשרי אדם שקנה חכמה, שקנה לו דברי תורה מנעוריו, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "ושמח מאשת נעוריך". ומניין שהלשון הזה לשון תורה - ממה שכתוב:


(משלי ה יט): "איילת אהבים ויעלת חן [דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד]".


(משלי ה כ): "ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה" - מוטב לך לחבק דדיה של תורה, שמביאה אותך לידי זכות, מלחבק חיק נכריה, שהיא מביאה אותך לידי חובה.