מדריך רחובות תל אביב יפו/ע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה: הדף שימושי, ומתאים למקור. אך דרושה עריכה רבה נוספת. נא ראו בשיחה:מדריך רחובות תל אביב יפו.

טקסט זה מוגש בכפוף לרשיון CC by, המתיר שימוש כללי בכפוף לאזכור שם המחבר. מחבר: מדריך הרחובות של תל־אביב-יפו, מוגש באדיבות עיריית תל־אביב-יפו.

ע' הלל [הלל עומר] (‪(1990–1926‬‬

‫משורר וסופר, נודע בעיקר ביצירתו לילדים. נולד בקיבוץ‬ ‫משמר העמק בארץ־ישראל. התנדב לפלמ"ח ולחם עם‬ ‫חטיבת הנגב בחזית הדרום. למד אדריכלות נוף בצרפת, ‫שימש אדריכל גנים ונוף ומנהל מחלקת הגנים בעיריית‬ ‫ירושלים (1954–1960) ובעבודותיו המפורסמות גני‬ ‫האוניברסיטה העברית. כן היה אדריכל נוף בחברת עמידר, ‫וכאדריכל עצמאי תיכנן את הגן התנ"כי נאות קדומים‪ ,‬את‬ ‫גן צ'רלס קלור בתל־אביב–יפו ועוד. שי ריו הראשונים‬ ‫נדפסו עוד בהיותו נער. בכתיבתו לילדים נמזגו הומור, ‫פיוט ומשחקי מלים‪ .‬חתן פרס זאב על מפעל חיים‬ ‫לתשמ"ח–1988.

‫עבאס, אברהם (‪ (1958-1911‬‬

חבר כנסת‪ .‬נולד בדמשק שבסוריה‪ ,‬היה ממייסדי החלוץ*‬ ‫בארץ זו‪ ,‬ומשעלה לארץ–ישראל ב–‪ 1929‬הצטרף לקיבוץ כפר‬ ‫גלעדי‪ .‬נשלח לארגן את העלייה מסוריה ומלבנון ב–‪-1931‬‬‫‪ ,1934‬חזר ארצה והיה לפועל בניין‪ .‬ב–‪ 1941‬נשלח לחדש‬ ‫את ההעפלה מסוריה ומלבנון‪ ,‬ומאוחר יותר היה חבר הוועד‬ ‫הלאומי וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות )מ–‪ .(1949‬כיהן‬ ‫כחבר הכנסת השלישית )‪ (1959-1955‬עד לפטירתו. ‬‬

‫עבד אל–ג'אני (‪(1992-1946‬‬

‫נרצח בידי מחבל בנסותו להגן על הילדה אילנית אוחנה‬ ‫בפיגוע רצחני ביפו‪ .‬שמו המלא עבד אל כרים מוחמד‬ ‫עבד אל–ג'אני‪ .‬נולד בשכונת מנשיה מצפון ליפו‪ ,‬סיים‬ ‫את בית הספר מכספיו כמכונאי מוסמך וחי עם‬ ‫משפחתו ברחוב הנקרא עתה על שמו‪ .‬בראותו מחבל‬ ‫מסתער על קבוצת תלמידים ליד המוסך שבו עבד‪ ,‬יצא‬ ‫להגן עליהם בגופו ונרצח יחד עם אילנית אוחנה. ‬שם‬ ‫הרחוב ניתן במעמד ראש העיר דאז‪ ,‬שלמה להט, שאמר ‫כי "עבד אל כרים... ‬נפל מיד מרצחים בהגנה על דו–קיום יהודי ערבי"‪ .‬בנוסף הנציחה העירייה את אילנית‬ ‫אוחנה ואת עבד אל–ג'אני במשותף בגן השניים שהוקם‬ ‫לא הרחק משם‪ ,‬ברחוב יפת.

‫עבודת ישראל‬

‫ספרו של ר' ישראל בן שבתאי מקוז'ניץ (‪ ,(1814-1740‬ובו‬ ‫פשטי התורה ודרשות על המועדים וההגדה של פסח‪ .‬ר'‬ ‫ישראל היה בעל מופת‪ ,‬ואלפים באו אליו לקבל ברכה ‪-‬‬ ‫בהם גם אצילים פולנים קתולים‪ .‬בנוסף לספרו הגדול כתב‬ ‫ספרים ובהם מגיד מישרים על מסכת שבת‪ ,‬אור ישראל על‬ ‫תיקוני הזהר ועוד‪) .‬סידור נודע הכולל את כל התפילות‬ ‫במהדורה מדעית נקרא סדר עבודת ישראל‪(.‬‬

עברי

‫ראשון נקרא כך אברם‪ ,‬מפני שבא מעבר הנהר ‪ -‬וכן היה‬ ‫מצאצאי עֵב ֶר נינו של שם‪ .‬אשת פוטיפר כינתה את יוסף‬ ‫"איש עברי", ‬ושמם הראשון של בני ישראל היה עברים‪.‬‬ ‫כשנשאל מיהו ומניין בא‪ ,‬אמר יונה הנביא*: "‬עברי אנכי" (‫יונה, ‬א)‪ .‬כן היה שמו של אחד הלויים (דברי הימים א, ‬כד)‪.‬‬

עגור

‫עוף הדומה לחסידה‪ ,‬אלא שהוא גדול יותר‪ ,‬בעל צואר מפותל‬ ‫ומקורו קצר יותר‪ .‬חי בחבורות ומזונו מהחי ומן הצומח גם יחד‪.‬‬ ‫אלה מהם השוכנים בצפון ‪ -‬נודדים כחסידות דרומה‪ .‬הדגירה‬ ‫על הקרקע‪ ,‬שלא כחסידות‪ .‬בסמוך רחובות דישון ויסעור‪.‬‬

‫עגנון, ‬ש"י (שמואל יוסף) (‪(1970-1888‬‬

‫סופר ישראלי שזכה להכרה בין–לאומית ובפרס נובל‬ ‫לספרות‪ .‬נולד בבוצ'אץ' (בוטשטש‪ ,‬בסיפוריו)‪ ,‬גליציה‬ ‫המזרחית‪ ,‬וב–‪ 1904‬נדפס שירו הראשון בעיתון המצפה‪ .‬עלה‬ ‫לארץ–ישראל ב–‪ ,1908‬גר בשכונת אחווה*‪ .‬בתחילת דרכו‬ ‫בארץ שימש כמזכיר בית משפט השלום העברי ביפו והיה‬ ‫בין היתר עוזרו של ש' בן ציון*‪ .‬מסיפורו הראשון, "‬עגונות" ‫(‪ ,(1909‬שנדפס בכתב העת העומר שראה אור בנוה צדק*‪,‬‬ ‫נטל את שמו העברי‪ .‬ב–‪ 1913‬תורגם סיפורו "והיה העקוב‬ ‫למישור" לגרמנית‪ .‬שהה כעשר שנים בגרמניה‪ ,‬ולאחר‬ ‫שביתו נשרף ב–‪ 1924‬על כל כתבי היד שהיו בו ‪ -‬חזר‬ ‫ארצה‪ .‬שהה גם בתל–אביב‪ ,‬אבל למגורי קבע בחר בירושלים‪.‬‬ ‫אחדים מסיפוריו מתארים את תל–אביב בראשיתה‪ ,‬ובהם‬ ‫תמול שלשום‪" ,‬גבעת החול" ו"שבועת אמונים"‪ .‬זכה‬ ‫פעמיים בפרס ביאליק‪ ,‬ב–‪ 1934‬וב–‪ ,1950‬פעמיים בפרס‬ ‫ישראל לספרות‪ ,‬תשי"ד–‪ 1954‬ותשי"ח–‪ ,1958‬וב–‪ 1966‬היה‬ ‫לחתן פרס נובל לספרות‪ ,‬הסופר העברי היחיד עד היום‪.‬‬

עדולם

‫עיר כנענית בשפלת יהודה‪ ,‬והיום חבל ארץ בישראל‪ ,‬בין‬ ‫בית שמש ובית גוברין‪ .‬תחילת יישובו של החבל ב–‪,1957‬‬ ‫אבל מספר יישובים הוקמו לפני כן‪ ,‬ובהם נתיב הל"ה (‪.(1949‬‬

‫

‫עובד [סמטה]

סבו של דוד המלך*‪ .‬היה בנם של בועז* ורות*‪ ,‬ואביו של‬ ‫ישי‪ .‬עוד בסמוך מהשושלת הנזכרת במגילת רות בתנ"ך‬ ‫עמינדב‪ ,‬שלמון ובועז; לא הרחק גם נחשון‪.‬‬

‫עובדיה הנביא‬

‫מנביאי הכתב‪ .‬ספרו הוא הקצר בתנ"ך‪ :‬פרק אחד ובו ‪21‬‬ ‫פסוקים בלבד‪ .‬על זמנו ומוצאו לא נאמר דבר‪ ,‬אבל ייתכן‬ ‫שההחלטה לשבצו אחרי עמוס* נוגעת בזיקה בין הנבואות‬ ‫של שניהם הנוגעות לאדום (עמוס‪ ,‬ט)‪ .‬יש דמיון גם לנבואת‬ ‫ירמיהו* בעניין אדום (ירמיהו‪ ,‬מט)‪ .‬חז"ל זיהו את עובדיה‬ ‫הנביא עם עובדיהו "אשר על הבית"‪ ,‬משריו של אחאב‪,‬‬ ‫שהסתיר מאה נביאים במערה ובכך הצילם (מלכים א‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫עובדיה מברטנורה (המאה ה–‪ 15‬ותחילת ה–16)

‫מחבר הפירוש הנפוץ ביותר למשנה ורב בירושלים‪ .‬נולד‬ ‫באיטליה בעיר ברטינירו, וממנה שמו‪ .‬עלה לארץ–ישראל ב–‬ ‫‪ 1488‬דרך מצרים‪ .‬השתמרו איגרות שבהן תיאר את מסעו‬ ‫ואת הקהילות שפגש‪ .‬הנגיד במצרים מינה אותו לתפקיד‬ ‫ראש הקהילה בירושלים‪ .‬גייס תרומות לקהילתו ופעל‬ ‫להגביר את לימוד התורה בה‪ .‬אחת מפעולותיו החשובות‬ ‫היתה לסייע למגורשי ספרד שהגיעו ארצה‪ .‬קברו בעמק‬ ‫יהושפט (נחל קדרון*)‪ ,‬מול "קבר אבשלום".

עודד

חטיבה שהוקמה בגליל אחרי פלישת צבאות ערב לארץ–‬ ‫ישראל‪ .‬גרעינה היה גדוד חי"ש וגויסו אליה אנשי משקים‬ ‫ומגויסים חדשים‪ .‬נקראה גם חטיבה ‪ - 9‬שלישית לחטיבות‬ ‫‪ 7‬ו–‪ 8‬שאף הן הוקמו באותו מועד‪ .‬מילאה את מקומה של‬ ‫חטיבת יפתח* שהועברה לחזית המרכז‪ .‬בעודה בשלבי‬ ‫התארגנות נפלה משמר הירדן*‪ ,‬ובהמשך בלמה את הפלישה‬ ‫של צבא סוריה.

‫עוזיאל‪ ,‬בן ציון מאיר חי (‪(1953-1880‬‬

הראשון לציון‪ ,‬רב ראשי לעדה הספרדית בארץ–ישראל‪ .‬נולד‬ ‫בירושלים‪ ,‬למד בישיבה והיה למנהלה‪ ,‬הקים בירושלים בית‬ ‫חינוך ליתומים‪ ,‬בית מדרש לרבנים וישיבה‪ .‬ב–‪ 1911‬התמנה‬ ‫לחכם באשי )רב ראשי( של יפו והשכונות סביבה ‪ -‬ותל–‬ ‫אביב בכלל זה‪ .‬היה מקורב לרב קוק*‪ ,‬הרב האשכנזי של‬ ‫העיר‪ .‬ב–‪ 1921‬יצא לסלוניקי ושימש שם כרב ראשי‪ ,‬וב–‬ ‫‪ 1923‬חזר לתל–אביב‪ .‬ב–‪ 1939‬הוענקה לו אזרחות כבוד של‬ ‫תל–אביב עם סיום תפקידו בה ומשנעשה לראשון לציון ורב‬ ‫ראשי לארץ–ישראל‪.‬‬ ‫

עוזר

מי שמגיש סיוע‪ ,‬ככתוב: "הֱיֵה עֹז ֵר לי" (תהלים‪ ,‬ל). ‬‬

עולי הגרדום

‫שם קיבוצי למי שהומתו על פועלם למען היישוב היהודי‬ ‫ועצמאות המולדת לפני היות המדינה‪ ,‬ובהם מונים גם את‬ ‫יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד‪ ,‬אנשי ניל"י* שעלו לגרדום‬ ‫בדמשק בידי התורכים באשמת ריגול לטובת האנגלים; השם‬ ‫הוסב מתחילה על שלמה בן יוסף*‪ ,‬דב גרונר*‪ ,‬אליהו בית‬ ‫צורי* ואליהו חכים*‪ ,‬יחיאל דרזנר*‪ ,‬מרדכי אלקחי* ואליעזר‬ ‫קשאני*‪ ,‬אבשלום חביב*‪ ,‬מאיר נקר* ויעקב וייס*‪ ,‬לוחמי‬ ‫האצ"ל* והלח"י* שהועלו לגרדום בידי הבריטים ‪ -‬וכן מאיר‬ ‫פיינשטיין* מהאצ"ל ומשה בראזני* מהלח"י‪ ,‬שנידונו למוות‬ ‫ופוצצו עצמם בתא הגרדום‪ .‬כל אלה נקראים גם הרוגי‬ ‫מלכות* בעת החדשה‪.‬‬ ‫

עולי ציון

לזכר העולים שבאו באנייה לנמל יפו‪ ,‬הנמצא לא הרחק‬ ‫מרחוב זה‪ ,‬ונרצחו במאי ‪.1921‬‬

‫‫

עולש

צמח ששורשיו משמשים תחליף לקפה‪ .‬נזכר במשנה‬ ‫(כלאיים‪ ,‬א)‪ .‬זהו גם שמו של מושב בצפון השרון‪ ,‬הנקרא‬ ‫על שם הצמח‪ ,‬שהוקם ב–‪ 1949‬בידי עולים מרומניה‪.‬‬

עזאי

‫אביו של התנא רבי שמעון* בן עזאי‪ .‬שם הרחוב בשכונת‬ ‫התקווה ניתן עם קבוצת שמות גדולה במקום ציונים‬ ‫סתמיים באותיות‪.‬‬

עזה

‫עיר חוף עתיקה בדרום ארץ-ישראל, ומרכז יהודי במשך‬ ‫דורות רבים‪ .‬היום ‪ –‬עיר ערבית גדולה‪ ,‬בירת חבל הנקרא‬ ‫בשמה‪ .‬נזכרת ברשימות בית המלכות של מצרים הקדומה‬ ‫והיתה משעריה העיקריים של הארץ‪ ,‬על דרך הים‪ .‬מחמש‬ ‫ערי הפלשתים שבה ביצע שמשון ממעללי גבורתו‪ ,‬ועם‬ ‫היעלמם — בגבול ממלכת שלמה‪ .‬יונתן* החשמונאי‬ ‫החזיר אותה לגבול ישראל‪ .‬אחרי חורבן בית המקדש נהגו‬ ‫יהודים רבים לעלות לרגל לעזה ורבים ממגורשי ספרד‬ ‫התיישבו בה.

במאה העשרים נחשפו בה שני בתי כנסת‬ ‫עתיקים‪ ,‬האחד בתל עזה והאחר — בית הכנסת העתיק‬ ‫הגדול ביותר שנחשף בארץ-ישראל — סמו ך לחוף הים‪.‬‬ ‫בפרעות תרפ"ט‪ ,‬בעקבות הטבח בחברון*‪ ,‬כפו הבריטים‬ ‫על קהילת עזה להתפנות ממנה‪ .‬ממלחמת העצמאות‬ ‫היתה בידי מצרים‪ ,‬ונשלחו ממנה מחבלים שפגעו בתושבי‬ ‫ישראל‪ .‬במבצע קדש* נכבשה בידי צה"ל‪ ,‬ושוב במלחמת‬ ‫ששת הימים* (1967). ‬נמסרה לרשות הפלשתינאית ב-‬‫‪.1994‬‬

‫עזרא הסופר (המאה ה–‪ 5‬לפנה"ס)

‫מהמנהיגים הבולטים של שיבת ציון מבבל בתחילת ימי בית‬ ‫שני‪ ,‬לצד נחמיה*‪ .‬נשא כנראה בתפקיד רשמי בחצר מלך‬ ‫פרס‪ ,‬ונשלח לארץ–ישראל כדי לחזק את היישוב היהודי‬ ‫המתחדש ולתקן לו חוקה‪ .‬פעולתו העיקרית היתה חתימת‬ ‫אמנה עם העם לחיות לפי חוקי התורה‪ ,‬ולשם כך ‪ -‬לגרש‬ ‫את הנשים הזרות‪ .‬חז"ל אמרו כי הניח את היסודות ליהדות: "כשנשתכחה תורה מישראל‪ ,‬עלה עזרא מבבל ויסדה" (מסכת סוכה‪ ,‬כ).

ֲעזריה מן האֲדּומים (‪(1578-1511‬‬

מלומד יהודי איטלקי‪ .‬שמו‪ ,‬די רוסי*‪ ,‬פירושו בעברית "מן‬ ‫האדומים"‪ .‬נולד‪ ,‬למד ומת במנטובה‪ ,‬אבל שנים רבות עשה ‫מחוצה לה‪ .‬למד רפואה ומצא בה פרנסה דחוקה‪ .‬כתב, ‫תירגם וחקר בתחומים שונים‪ ,‬בעיקר בהתפתחות המקרא, ‫השירה והתרבות היהודית‪ .‬הופעת ספרו מאור עיניים ב–‫‪ 1574‬עוררה סערה‪ ,‬ובערים שונות נאסר לקרוא בו ללא ‫רשות רבנית או מתחת לגיל ‪ .25‬קברו נמצא בעמק יהושפט ‫(נחל קדרון*)‪ ,‬מול קבר אבשלום‪.‬‬

עטרות

‫יישוב עברי צפונית לירושלים שניטש פעמים אחדות‪ .‬הוקם‬ ‫לראשונה ב–‪ 1914‬וניטש במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬חודש‬ ‫ב–‪ 1919‬והיה למושב ב–‪ .1924‬לאחר קרבות קשים ניטש‬ ‫במלחמת העצמאות עם נוה יעקב‪ ,‬ותושביו הקימו מאוחר‬ ‫יותר את בני עטרות ליד נמל התעופה בן גוריון‪.‬‬

עיינות

‫בית ספר חקלאי במישור החוף סמוך לנס ציונה ולשמורת‬ ‫עיינות‪ ,‬שבה עצי שקמים עתיקים‪ .‬החל את דרכו ב–‪1930‬‬ ‫כמשק פועלות והיה לבית ספר חקלאי ובו מגמה למיכון‬ ‫חקלאי ומגמה למטפלות ומחנכות‪ .‬לא הרחק רחובות על‬ ‫שם יישובים שהם בתי ספר‪ :‬מקוה ישראל‪ ,‬בן שמן‪ ,‬שפיה‪.‬‬

עין גב

קיבוץ לחופה המזרחי של הכנרת*‪ .‬הוקם ב–‪ 1937‬במסגרת‬ ‫יישובי חומה ומגדל‪ .‬במלחמת העצמאות הגיע צבא סוריה‬ ‫עד שערי הקיבוץ‪ ,‬ונהדף‪ .‬הסורים הפגיזו את הקיבוץ‬ ‫ממרומי הגולן* עד שסולקו מהרמה במלחמת ששת הימים‬ ‫(‪ .(1967‬בקיבוץ מוצג פסל של חנה אורלוב*‪ ,‬אם וילד.

עין גדי

עיר קדומה במדבר יהודה לשפת ים המלח‪ ,‬שהתפרסמה‬ ‫בתמרים ופ ֵרות אחרים: "…דודי לי בכרמי עין גדי" (שיר‬ ‫השירים‪ ,‬א)‪ .‬הוקמה ליד נוה מדבר באותו שם ובו מפלים, ‫בריכות וקניונים שבהם חי וצומח ייחודיים‪ ,‬חרבה פעמים ‫אחדות‪ ,‬אך עדויות כתובות מלמדות כי יישוב יהודי הוסיף‬ ‫להתקיים בה עד תום התקופה הביזאנטית; בחפירות שנערכו‬ ‫במקום נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה ה–‪ 6‬לספירה‪ .‬כשברח‬ ‫מפני שאול המלך*‪ ,‬הסתתר דוד גם בסמוך: "ויעל דוד משם‪,‬‬ ‫וישב במצדות עין גדי" (שמואל א‪ ,‬כג). ב–‪ 1953‬הוקמה ‫היאחזות נח"ל‪ ,‬שאוזרחה ב–‪ 1956‬ והפכה ליישוב קבע ב–‪.1959‬‬

‫עין גנים‬

‫מושב הפועלים הראשון שהוקם ב–‪ 1908‬ממזרח לפתח‬ ‫תקוה* בידי חלוצי העלייה השנייה ובהם א"ד גורדון*‪ .‬ב–‬ ‫‪ 1937‬קיבלה פתח תקוה מעמד של עיר‪ ,‬ובגבולותיה נכלל‬ ‫גם המושב‪ ,‬שהיה עם השנים לשכונה בעיר‪ .‬יישובים נוספים‬ ‫הסתפחו לעיר‪ ,‬ובהם כפר גנים‪ ,‬גת רימון* ועמישב*‪.‬‬

‫עין דור‬

‫יישוב עתיק מדרום להר התבור*‪ ,‬ששרידיו מלמדים כי‬ ‫התקיים מהתקופה הכנענית עד התקופה הערבית‪ .‬נזכר‬ ‫בתנ"ך כמקום שבו הובס סיסרא (תהלים, פג) ‪ -‬וכמקום‬ ‫מושבה של בעלת אוב‪ ,‬ששאול המלך* בא לבקש ממנה ‫עזרה ערב הקרב עם הפלשתים בהר הגלבוע*; היא העלתה ‫באוב את רוחו של שמואל הנביא‪ ,‬שניבא לו מפלה: "ומחר‬ ‫אתה ובניך עמי" (שמואל א‪ ,‬כח)‪ .‬היום ‪ -‬קיבוץ הנמצא‬ ‫מזרחית ליישוב התנ"כי‪ ,‬שהוקם ב–‪.1948‬‬

‫עין הקורא‬

‫שמה הראשון של ראשון לציון*‪ ,‬שהתבסס על צליל שמו של‬ ‫מקום בערבית‪ ,‬עיּון ג'רא (המעיין שממנו מילאו את‬ ‫הג'ארות), וזיהוי מוטעה של מקום המעיין בהרי יהודה, אולי‬ ‫ליד בית שמש‪ ,‬הנזכר בתנ"ך‪ :‬אחרי שהכה בפלשתים בלחי ‫חמור‪ ,‬איים על שמשון מוות בצמא; מעיין נבקע למענו, "על‬ ‫כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד עצם היום הזה" (שופטים‪ ,‬טו)‪ .‬היום זהו שם צומת‪ ,‬בין כביש 42 וכביש 4311. בסמוך שמות רחובות נוספים על שם מושבות‪.‬‬ ‫

עין ורד

מושב בשרון‪ ,‬סמוך לתל מונד‪ .‬הוקם ב–‪ .1930‬ב–‪1975‬‬ ‫התכנס במושב זה חוג עין ורד של אנשי ההתיישבות‬ ‫העובדת מתומכי ההתיישבות ביהודה, שומרון‪ ,‬הגולן ועזה;‬ ‫חלק מהם היו במקימי תנועת העבודה למען ארץ–ישראל‬ ‫השלמה‪.‬‬

עין זיתים

יישוב ליד צפת שחרב או נעזב פעמים אחדות‪ .‬סמוך למקום‬ ‫שבו התקיים יישוב יהודי במאות ה–‪ .18-11‬הוקם כמושבה‬ ‫ב–‪ 1891‬בידי עולים מרוסיה; התושבים גורשו במלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬וחזרו ב–‪ .1925‬החורבן הבא התחולל‬ ‫במאורעות תרפ"ט–‪ .1929‬הוקמה מחדש ב–‪ 1932‬ונעזבה‬ ‫בימי המרד הערבי (‪ .(1937‬כעשר שנים אחר כך הוקם‬ ‫במקום קיבוץ שהתקיים עד מלחמת העצמאות‪ .‬ב–‪,1955‬‬ ‫שלוש שנים אחרי מתן השם לרחוב, הוקם מושב עולים ‪-‬‬ ‫ואף הוא נעזב; במקומו הוקמה חוות גדנ"ע שהתקיימה‬ ‫שנים אחדות‪.‬‬

עין חרוד

‫קיבוץ במזרח עמק יזרעאל‪ .‬הוקם ב–‪ 1921‬בידי פלוגה של‬ ‫גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור*‪ .‬נקרא על שמו של‬ ‫מעיין סמוך הנזכר בקשר עם גדעון: "ויחנו על עין חֲ]ד" (שופטים‪ ,‬ז)‪ .‬שנה אחרי מתן השם לרחוב, ב–1953, התפלג ‫הקיבוץ לשניים בעקבות מחלוקת אידאולוגית. ‫

עין יעקב^[1]

אסופת אגדות חז"ל מהתלמוד הבבלי שליקט רבי יעקב‬ ‫חביב (‪ ,(1516-1460‬נולד בספרד‪ ,‬היה בין המגורשים ממנה ‫ונפטר בסלוניקי שביוון‪) .‬מושב בשם זה הוקם ב–‪1950‬‬ ‫בגליל המערבי‪ ,‬סמוך למעלות; שמו נגזר מברכת משה ‫בדברים‪ ,‬לג: "‬וישכן ישראל בטח‪ ,‬בדד עין יעקב"‪(.‬‬

עיר שמש

‫עיר בנחלתו המקורית של שבט דן הנזכרת בתנ"ך רק במקום‬ ‫אחד: "ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש" (יהושע‪ ,‬יט). ‬ייתכן שהיה זה שם אחר לבית שמש הקדומה‪.‬‬

עירית

‫צמח בר רב שנתי‪ ,‬המוציא פרח גדול‪ ,‬לבן או ורוד בסוף‬ ‫החורף או באביב. המין עירית גדולה עשוי להגיע לגובה‬ ‫מטר‪.‬‬

עכו [שביל]

‫עיר עתיקה לחוף הים התיכון‪ ,‬בקצהו הצפוני של מפרץ חיפה ‫ובו מפרץ עכו‪ .‬נזכרת בתעודות מצריות עתיקות. מבנים בה‬ ‫מעידים על תקופות הזוהר שידעה‪ .‬היתה עיר כנענית ‫מבוצרת‪ ,‬שלא נכבשה בתקופת ההתנחלות והיתה בידי נוכרים‬ ‫גם בימי בית שני‪ .‬כעיר הלניסטית נקראה פטולומאיס‪ ,‬וישבו ‫בה גם יהודים‪ .‬בימי המשנה* והתלמוד* ישבו בה כמה מגדולי‬ ‫החכמים‪ ,‬וכך גם בימי הכיבוש הערבי והצלבני‪ .‬השליט הבדווי‬ ‫דהר אל עמר הפך אותה לבירתו במאה ה–‪ ,18‬ביצר אותה‬ ‫מחדש והזמין יהודים לחזור ולהתיישב בה‪ .‬אחמד ג'זר פחה‬ ‫הקים את חומותיה בשלהי המאה ה–‪ - 18‬ואלה עמדו בפני‬ ‫תותחיו של נפוליאון ב–‪ .1799‬הצבא הבריטי כבש אותה ב–‫‪ ,1918‬ובימי המנדט היה בה בית סוהר גדול שבו נכלאו ערבים‬ ויהודים‪ ,‬לוחמי האצ"ל*‪ ,‬הלח"י* וההגנה*‪ ,‬ושבו התקיימו רוב‬ ‫ההוצאות להורג של עולי הגרדום*‪ .‬סמוך לאחר שנתלו ‫אלקושי*‪ ,‬גרונר*‪ ,‬דרזנר* וקשאני* פרצו לוחמי האצ"ל לכלא‬ ‫במבצר עכו ב–4 במאי 1947 ושיחררו עשרות מהכלואים‪.‬‬ ‫שלושה מפורצי הכלא נפלו בשבי הבריטים בשעת הנסיגה, והוצאו להורג: וייס*‪ ,‬חביב* ונקר*‪.‬‬

על פרשת דרכים

שם קובץ מאמריו של אחד העם*‪ ,‬שעסקו בהיבטים שונים‬ ‫של ריבונות וחיי ציבור ונודעה להם השפעה רבה בשיח‬ ‫הציוני–אידאולוגי‪ .‬בנוסף לעיוניו בהקמת "מרכז רוחני" עסק‬ ‫במאמריו גם בדמות המנהיג‪ ,‬באנטישמיות ועוד‪ .‬הרחוב‬ ‫שנקרא כך הוא אכן פרשת דרכים שממנה אפשר לנסוע ‫מערבה ודרומה לתל–אביב; מזרחה לגבעתיים; צפונה לחיפה‬ ‫בדרך נמיר וברכבת; וכן לרמת גן בדרך פתח תקווה‪ .‬‬

עלומים

‫נעורים‪ .‬זהו גם שמו של קיבוץ בצפון הנגב המערבי שהוקם ב–‬‫‪ 1966‬בידי בני עקיבא‪ ,‬סמוך למקום שבו היה הקיבוץ בארות‬ ‫יצחק ‪ -‬יישוב שבלם את הצבא המצרי במלחמת העצמאות, ‫נעזב אחרי המלחמה והוקם מחדש דרומית לפתח תקוה‪.‬‬

עליית הנוער

‫מפעל הצלה שנועד לחלץ בני נוער מאירופה והבאתם לארץ–‬‫ישראל‪ .‬ראשיתו במבצע בהנהגת רחה פראייר להעלאת‬ ‫צעירים יהודים מחוסרי עבודה מגרמניה ב–‪ .1932‬עם עלות ‫הנאצים לשלטון ב–‪ 1933‬הוגברו ההכנות לעלייה‪,‬ ועל הארגון‬ ‫ניצחו הנרייטה סולד* וארגון הדסה*‪ .‬מ–‪ 1934‬ הגיעו קבוצות‬ ‫בני נוער‪ ,‬לא רק מגרמניה אלא גם מאוסטריה‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪,‬‬ ‫פולין ורומניה‪ .‬עד פרוץ מלחמת העולם השנייה נקלטו‬ ‫בארץ–ישראל כ–‪5,000‬ צעירים‪ ,‬ובמהלכה נוספו עוד כ–‬‫‪ ,10,000‬בהם גם "ילדי טהרן" שהגיעו מפולין דרך ברית–‫המועצות ואירן‪ .‬מתום המלחמה ועד הקמת המדינה באו עוד‬ ‫כ–‪ 15,000‬ילדים ובני נוער‪ ,‬רובם כמעפילים‪.‬‬

עם ישראל חי

‫ביטוי המסמל את נצחיותו של עם ישראל בכל הדורות‪,‬‬ ‫למרות גזירות ורדיפות ששיאן בשואה‪.‬‬

‫ֶעמד‬ן, יעקב (1776-1697)

רב ופוסק‪ ,‬וכן סופר‪ .‬נקרא על שם העיר אמדן (או עמדן) ‫שבה שימש כרב ‪ -‬תפקידו הציבורי היחיד‪ .‬נולד באלטונה‬ ‫לרב צבי אשכנזי‪ ,‬וכונה משום כך יעב"ץ‪ - ‬ ראשי תיבות של ‫יעקב עמדן בן צבי‪ .‬התנגד לשבתאות וספיחיה‪ ,‬שבהם כלל‬ ‫גם את החסידות‪ .‬היה יריבו של רבי יונתן אייבשיץ* ‪-‬‬ ‫ורחובות אלה בתל–אביב סמוכים זה לזה.

‫

עמוס הנביא (המאה ה–‪ 8‬לפנה"ס)

מנביאי הכתב‪ .‬היה רועה - "בֹנקדים מתקוע" פרק א) ‪-‬‬ ‫וספרו שבו תשעה פרקים הוא השלישי בתרי–עשר. ניבא‬ ‫בימי עוזיהו מלך יהודה וירבעם (השני‪ ,‬בן יואש) מלך‬ ‫ישראל‪ .‬נבואותיו מדברות על עמים זרים‪ ,‬וכן על יהודה‬ ‫וישראל‪ .‬השתמש בנוסח קבוע: "על שלשה פשעי דמשק, ‫ועל ארבעה לא אשיבנו" ‪ -‬ומנבואה לנבואה החליף את‬ שם העם שעבר תחת שבט ביקורתו‪ .‬בסוף ספרו נבואת‬ ‫נחמה.

עמוס הנביא (המאה ה–‪ 8‬לפנה"ס) [סמטה]

‫ראו לעיל.‬‬ ‫

עמיאל‪ ,‬משה אביגדור‪ ,‬רב (‪(1946-1883‬‬

רב ראשי לתל–אביב ויפו מ–‪ 1936‬ועד מותו‪ .‬נולד בגרודנו, ‫פולין‪ .‬הוסמך לרבנות בליטא‪ .‬היה מראשוני הרבנים ‫שהצטרפו למזרחי‪ .‬מ–‪ 1920‬היה הרב של אנטוורפן‪ .‬במות ‫הרב שלמה אהרנסון* נבחר למלא את מקומו כרב של תל–‫אביב‪ ,‬ועלה לארץ–ישראל ב–1936. ‬מספריו‪ :‬דרכי משה, ‫דרשות אל עמי‪.‬‬

עמינדב

אבי נחשון* נשיא יהודה ומאבות אבותיו של דוד‪ .‬לא הרחק‬ ‫רחובות על שמות כמה מהשושלת הנזכרת בתנ"ך: שלמון‪,‬‬ ‫בועז ועובד; רחוב נחשון ‪ -‬בכיוון אחר‪.‬‬ ‫

עמיעד

קיבוץ בגליל העליון‪ ,‬דרומית לראש פינה‪ .‬הוקם ב–‪1946‬‬ ‫בידי גרעין של ילידי הארץ מהכשרת הפלמ"ח‪ .‬נקרא תחילה‬ ‫החושלים‪ .‬במלחמת העצמאות שימש בסיס של הפלמ"ח‪.‬‬ ‫ליד הקיבוץ שרידי אכסניה ערבית מימי הביניים שנקראה‬ ‫"בור יוסף" (ג'יב יוסוף), מפני שלפי מסורת ערבית כאן היה‬ ‫הבור שאליו הושלך יוסף על ידי אחיו. ‫

עמיקם

מושב ברמות מנשה בשומרון‪ ,‬מזרחית לזכרון יעקב. ‬הוקם ב–‬‫‪ ,1950‬ושמו נועד לבטא את התקומה‪ .‬סמוך למושב נמצאת ‫אמת המים הגבוהה שהוליכה מים ממעיינות אביאל ‫לקיסריה‪.‬‬

עמיר

‫קיבוץ בצפון עמק החולה‪ ,‬דרומית לקרית שמונה‪ .‬הוקם ב–‬‫‪ 1939‬במסגרת יישובי חומה ומגדל‪ ,‬ופירוש שמו הוא אלומת ‫שיבולים שהמגל קוצר באבחה אחת‪ .‬המתיישבים סייעו ‫בהעלאת יהודים מסוריה ומלבנון בשנים שקדמו להקמת ‫המדינה‪.‬‬

עמירן–פוגצ'וב, עמנואל (1993-1909)

מלחין ומורה למוסיקה‪ .‬נולד בפולין‪ ,‬חזר עם משפחתו‬ ‫לרוסיה והחל לנגן בפסנתר וללמוד מוסיקה‪ .‬ב–‪1921‬ חיבר ‫את המוסיקה "בת יפתח*"‪ .‬משפחתו עלתה לארץ‪-‬ישראל‬ ‫ב–‪ .1924‬החל ללמד מוסיקה בכפר הילדים בגבעת המורה*‬ (שניהל אביו)‪ ,‬בגני ילדים, ‬בבתי ספר ובסמינרים למורים ‬‫בתל–אביב ובסביבתה‪ .‬כן נטל חלק במופעי העדלאידע של ‫תל–אביב‪ .‬ב–‪ 1945‬הקים עם פרופ' לאו קסטנברג את ‫המדרשה למחנכים למוסיקה. במלחמת העצמאות חיבר את‬ ‫תרועות החצוצרה למסדרי הצבא‪ .‬ייסד את תזמורת ‫התותחנים ואת תזמורת צה"ל (עם יעקב נעים)‪ .‬הנהיג‬ ‫כינוסי מקהלות‪ ,‬ויזם את הקמת הסניף הישראלי של הארגון‬ ‫העולמי למחנכי מוסיקה‪ .‬כתב מוסיקה לתיאטרון ולקולנוע‬ ‫ולמעלה מ–‪ 600‬ שירים‪ ,‬שברובם בולט הקצב המיוחד לו —‬ ‫כמו "ושאבתם מים בששון", "עמק, ‬עמק, עבודה" ו"אל ‫המעיין"‪ .‬יקיר העיר תל–אביב ל–‪.1993‬‬ ‫

עמישב‬

‫שם סמלי‪ ,‬אזכור לשיבת עם ישראל לארצו‪ .‬שמה של‬ ‫מעברה שהוקמה ב–‪ 1950‬בפתח תקוה‪ .‬ראשוני המתיישבים‬ ‫בה היו עולים מעיראק‪ ,‬ואחריהם עולים מאיראן‪ ,‬מרוקו‪,‬‬ ‫רומניה ועוד‪ .‬עם השנים הפכה לשכונה בעיר ההולכת‬ ‫וצומחת ‪ -‬כמו כפר גנים‪ ,‬עין גנים* וגת רימון*‪.‬‬ ‫

עמנואל הרומי (‪] (1336-1261‬שדרות]

רופא‪ ,‬משורר וממפרשי התנ"ך‪ .‬נולד באיטליה למשפחת‬ ‫הצפרוני‪ .‬בהיותו בן ‪ 35‬הפסיד את רכושו ונדד בערי איטליה‪.‬‬ ‫במהלך השנים הבאות נרצח חותנו‪ ,‬ומתו הוריו, אשתו ובנו‪.‬‬ ‫כינס את שיריו ב–28 "מחברות"‪ .‬רבים מהשירים עוסקים‬ ‫באהבה על מגוון פניה‪ ,‬ומשום כך נדפסו מחברות עמנואל‬ ‫מחדש רק ב–‪ .1796‬סופרי ההשכלה* חיבבו את שיריו‪ ,‬והוא‬ ‫היה לגיבור מחזה של דן אלמגור‪ ,‬מחברות החשק‪ .‬המשורר‬ ‫והפזמונאי עמנואל נובוגראבלסקי (‪ (1979-1903‬קרא‬ ‫לעצמו עמנואל הרוסי‪ ,‬בעקבותיו‪.‬‬ ‫

עמק אילון

למרגלות הרי יהודה‪ ,‬בגבול השפלה‪ .‬עברו בו דרכים בימי‬ ‫קדם מהחוף אל הרי השומרון ויהודה ‪ -‬דרך מעלה בית ‫חורון ודרך שער הגיא‪ .‬במעלה בית חורון רדף יהושע את‬ ‫מלכי האמורי‪ ,‬וכאן ציווה, " ,‬שמש בגבעון דום ‪ -‬וירח בעמק‬ ‫אילון" (יהושע‪ ,‬י); וצבא שאול רדף את הפלשתים "ממכמׂש‬ ‫אילונה" " (שמואל א, יד)‪ .‬קרבות נערכו כאן גם בימי‬ ‫החשמונאים‪ ,‬הרומים‪ ,‬הערבים‪ ,‬הצלבנים ובמלחמת ‫העצמאות (קרבות לטרון)‪ .‬נחל אילון* חוצה את העמק‬ ‫בכיוון צפון–מערב ומגיע לתחומי תל–אביב ועוברים בו נתיבי‬ ‫אילון*‪.‬‬

‫עמק ברכה

‫מהרחובות ששמותיהם מליצות מן הספרות הרבנית‪ .‬וכן‬ ‫מקום בהרי יהודה, כנראה בין ירושלים וחברון‪ .‬נזכר בתנ"ך‬ ‫פעם אחת בלבד‪ ,‬וזיהויו אינו ודאי‪ :‬בעקבות ניצחון שנחל‬ ‫יהושפט מלך יהודה על בני עמון ומואב נאמר, "‬וביום הרב ִעי‬ ‫נקהלו לעמק ברכה‪ ,‬כי שם ברכו את ה'‪ ,‬על כן קראו את שם‬ ‫המקום ההוא עמק ברכה עד היום" (דברי הימים ב, כ).

‫עמק יזרעאל - ‬ראו פרנקל יצחק ידידיה‬

‫

עמרי (המאה ה–‪ 9‬לפנה"ס)

מלך ישראל‪ .‬היה משרי הצבא‪ ,‬וכשרצח זמרי "שר מחצית‬ ‫הרכב" את המלך אלה בן בעשא ‪ -‬המליך העם את עמרי;‬ ‫ועם זאת‪ ,‬חצי מהעם תמך בטוען אחר לכתר‪ ,‬ועמרי ביסס‬ ‫את מלכותו רק אחרי ארבע שנות מאבק ובנה בירה חדשה‪,‬‬ ‫בשומרון‪ .‬בימיו פסק המאבק בין ישראל ויהודה‪ ,‬ויחד עם‬ ‫ממלכת צידון שיתפו פעולה נגד אויבים משותפים כארם‬ ‫דמשק‪ .‬שושלתו מלכה כמחצית המאה, ובייחוד ידוע בנו, ‫אחאב.

עמרם גאון [בן ששנא] (המאה ה–‪ 9‬לסה"נ)

‫גאון ישיבת סורא ומחבר סידור התפילה הראשון‪ ,‬שנקרא‬ ‫על שמו‪ :‬סדר רב עמרם ‪ -‬נכתב כנראה לבקשת פרנסי‬ ‫קהילת ברצלונה ושימש יסוד לסידור נוסח ספרד‪ .‬עמרם‬ ‫גאון היה תלמידו של רב נטרונאי בר הילאי‪ ,‬והוכתר לגאון‬ ‫עוד בחיי קודמו‪ .‬הסידור שלו התבסס על התלמוד ומנהג ‫ישיבות בבל‪.‬‬ ‫ּ

ַעַנְתֶּבי, אברהם אלברט (1918-1869)

מנהל מוסדות החינוך של כל ישראל חברים* בארץ–ישראל‬ ‫מ–‪ .1898‬נולד בדמשק‪ ,‬למד בצרפת ומשהגיע לארץ התגורר‬ ‫בירושלים והיה מראשי העדה הספרדית רבת ההשפעה‬ ‫בעיר‪ .‬היה מקורב לשלטון התורכי‪ ,‬ייצג את היישוב היהודי‬ ‫לפני בעלי שררה עות'מניים ופעל למען מי שהיו עלולים‬ ‫להינזק מהם‪ .‬גם במלחמת העולם הראשונה פעל למען ‫היישוב; אבל ב–‪ 1916‬סר חינו‪ ,‬הוא הוגלה מהארץ‪ ,‬חלה‬ ‫באיסטנבול ונפטר שם‪.‬‬

‫ּ‫ַעְנ ֶ‬תִּבי‪ ,‬אברהם אלברט (‪] (1919-1869‬סמטה]

‫ראו לעיל.

‫ענתות‬

‫עיר מקלט בנחלת שבט בנימין: "ולבני אהרן הכהן נתנו את‬ ‫עיר מקלט ה]צח […] וממטה בנימין […] ‬את ענתות ואת ‫מגרשיה" (יהושע‪ ,‬כא). ממשפחות הכוהנים שחיו בה נזכר‬ ‫אביתר שלו אמר שלמה המלך*: "‬ענתֹת לך על ׂשָדיך" (‫מלכים א‪ ,‬ב), וגם ירמיהו* "‬מן הכהנים אשר בענתות" (ירמיהו‪ ,‬א). ‬לפחות שניים מגיבורי דוד המלך* באו ממנה‪.‬‬ ‫העיר חודשה בימי שיבת ציון*‪ ,‬עזרא* ונחמיה*‪.‬‬

‫עציון גבר‬

עיר נמל במפרץ אילת בימי קדם‪ .‬מכאן יצא הצי של שלמה‬ ‫המלך*: "‫ו ֳ‬אני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אֵלות‬ על שפת ים סוף" (מלכים א‪ ,‬ט); היא נכבשה בידי אדום‪,‬‬ ‫ומלך יהודה בן ה–‪ ,16‬ עזריה בן אמציה‪ ,‬חזר וכבש אותה: "הוא בנה את אילת ויׁשִב ֶהָ ליהודה" (מלכים ב‪ ,‬יד). ‫‫

עצמון‬

‫הר בגליל התחתון‪ ,‬צפונית לבקעת בית נטופה‪ .‬גובהו ‪548‬‬ ‫מטר מעל פני הים‪ .‬בראש ההר היה מבצר‪ ,‬שאליו נמלטו‬ ‫מתקוממי ציפורי והעיירות הסמוכות בפרוץ המרד נגד רומי‪.‬‬ ‫חיילי רומי עלו להר מצד צפון, ‬והמתבצרים נכנעו‪.

עקיבא אריה‬^[2]

‫‫שמותיו הפרטיים של עקיבא אריה ַויס (1868-1947), ‬הוגה ‫רעיון הקמתה של שכונה עברית מודרנית ומחמשת‬ ‫המייסדים של האגודה אחוזת בית*‪ ,‬היו"ר הראשון של ועד ‫האגודה (‪ (1907‬וממקימי תל–אביב‪ .‬נולד בפולין‪ ,‬היה צורף‬ ‫כמסורת משפחתו‪ ,‬השתלם באדריכלות ועמד בראש אגודות‬ ‫ציוניות בלודז'. הוא‪ ,‬רעייתו חוה שרה וששת ילדיהם עלו‬ ‫לארץ–ישראל ב–‪ 1906‬וגרו ביפו; ניהל בית מסחר‬ ‫לתכשיטים‪ .‬ממש עם עלייתו הציע למשתתפי אסיפה‬ ‫במועדון ישורון* לבנות עיר עברית מודרנית, ונוסדה אחוזת‬ ‫בית; היה ראש הוועד הראשון של האגודה‪ ,‬לפני דיזנגוף*‪,‬‬ ‫ובניצוחו נערכה ההגרלה והוקמו שישים הבתים הראשונים‪.‬‬ ‫פיקח על הבנייה ועל סלילת הרחובות כיו"ר ועדת הבניין‬ ‫של האגודה‪ .‬ב–‪ 1911‬היה ממייסדי חברה חדשה* לגאולת ‫קרקעות‪ .‬בנה את ראינוע עדן (ראו עמוד 252), וייסד חברה ‫שצילמה ממראות הארץ‪ .‬בשנות הפינוי של יפו ותל–אביב‬ ‫גלה עם משפחתו לטבריה ויסד את חברת חמי טבריה‪ .‬לחם‬ ‫למען עבודה עברית‪ ,‬וכדי לא להיות תלוי באספקת אבן‬ ‫שסיתתו הערבים ‪ -‬בנה ב"בלוקים"‪ .‬ייסד חברה להפקת ‫סרטי קולנוע‪ ,‬היה מיוזמי העברת הגימנסיה* העברית מיפו‬ ‫לתל–אביב‪ .‬בתו‪ ,‬אחוז ַּב ֵית‪ ,‬היתה הילדה הראשונה שנולדה‬ ‫בתל–אביב‪ .‬ספרו ראשיתה של תל–אביב ראה אור ב–‪.1957‬‬

ערבי נחל‬

מהרחובות ששמותיהם מליצות ברוח הרבנית‪ .‬וכן משמותיה‬ ‫של הערבה*‪ ,‬הנמנית עם ארבעת המינים שעליהם מברכים‬ ‫בסוכות: "ולקחתם לכם […] וערבי נחל" (ויקרא‪ ,‬כג). הרחוב‬ ‫היה גבולה הצפוני של נחלת יצחק*, וגובל בנחל איילון*.

‫עשהאל‬^[3]

‫מגיבורי דוד‪ .‬אחיהם הצעיר של אבישי* ויואב*. ‬נודע כאֶחיו ‫בשם אמו צרויה‪ ,‬אחותו של דוד המלך*. יותר מכול הצטיין‬ ‫במהירות ריצתו: "ועשהאל קל ברגליו כאחד הצב ָיִם אשר‬ ‫בשדה" (שמואל ב‪ ,‬ב). בקרב שהתפתח בין "עבדי דוד" ובין‬ ‫"עבדי איש בושת בן שאול" התעקש להילחם עם אבנר* בן‬ ‫נר‪ ,‬והלה הרגו‪.

הערות שוליים

1. בית הספר לבנות‬ (רחוב עין יעקב ‪(14‬‬
   בבית זה שכן בית הספר לבנות בשנים ‪ .1908–1905‬הבית‬ ‫שימש גם כמרכז תרבותי ופוליטי‪ :‬נוסדו בו התיאטרון‬ ‫הארץ–ישראלי (התא"י) על ידי מורים וסופרים‪ ,‬ומפלגת‬ ‫הפועל הצעיר‪ ,‬נכתבו ספרי הלימוד הראשונים והוכנה תכנית ‫הלימודים הראשונה לבתי ספר‪ ,‬והתקיימה פעילות ציבורית‬ ‫בנושאים רבים ומגוונים‪.‬‬ ‫בית הספר לבנות נוסד ביפו בשנת ‪ ,1893‬בחסות "חובבי‬ ‫ציון" וחברת "אליאנס"‬ שחברו יחד כדי לעמוד‬ ‫בהתחייבויות הכספיות‪ .‬בשנת ‪ 1903‬נפרדו שני המוסדות‬ ‫בשל חילוקי דעות‪" .‬חובבי ציון" ביקשו לעצב את דרך ‫החינוך העברית ברוח תורתו של אחד העם על טהרת ‫העברית‪ ,‬ולקחו תחת חסותם את בית הספר לבנות מכיוון‬ ‫שדגלו ברעיון ש"אם בנותינו תדברנה עברית ידברו בנינו‬ ‫בשפתן…" ‬בקומה העליונה פעלו כיתות בית הספר‪ ,‬ובקומה ‫התחתונה גרו שלושה מורים עם משפחותיהם כדי לעמוד ‫בתנאי התשלום לבעל הבית‪ ,‬מר רפאל רבינוביץ‪ .‬המנהל היה‬ ‫מרדכי אזרחי קריצ'בסקי‪ ,‬ואחר כך החליף אותו המורה ד"ר‬ ‫ניסן טורוב‪ .‬עם צוות המורים נמנו אליעזר פפר‪ ,‬יחיאל‬ ‫יחיאלי‪ ,‬מר פנחסוביץ וגברת צינה דיזנגוף‪.‬‬
   עם סייום בניית הבית ב–‪ 1905‬השכיר רפאל רבינוביץ את‬ ‫המבנה המיוחד‪ ,‬המורכב משני אגפים סביב חצר פנימית‬ ‫שבמרכזה בור מים‪ ,‬כדי שישמש כבית ספר‪) .‬משפחת‬ ‫רבינוביץ גרה באגף הפונה לרחוב שלוש עד שנות ה–‪(.60‬‬ ‫השיקולים לבחירת המבנה היו החדרים המרווחים‪ ,‬ המיקום‬ (בטבורן של "שכונות אחינו בני ישראל") והחצר הגדולה‬ ‫שהתאימה לעריכת חגיגות ונשפים‪ .‬שמחה אלתר גוטמן (ש'‬ ‫בן ציון) התקבל בחום על ידי צוות המורים עם הגיעו בשנת ‫‪ ,1905‬ואמר כי שמע טובות על המצב "הרוחני" של בית ‫הספר הזה‪ .‬צינה דיזנגוף שימשה כמפקחת על הבנות‬ ‫בנושאים שלא נאה לגברים לטפל בהם‪ ,‬כי נושא החינוך היה‬ ‫בעיקר מקצוע גברי‪ .‬הפרוטוקול מספר כי המורה פנחסוביץ ‫ביקש לסלק מבית הספר "בנות שהן מטומטמות ולא ‫תצלחנה בלימודן"‪ .‬המורה יחיאלי הציע להודיע לאבותיהן, ‫אך גוטמן חשש "מעונש גופני".
   ‫מדוע זכה הבניין לשם אוטונומיה רוסית? ההשערה הסבירה‬ ‫ביותר היא שרוב המורים היו בעלי נתינות רוסית‪ ,‬ולכן‬ ‫התורכים לא יכלו לפגוע במורים‪.‬‬
   ‫בשנת 1908 העתיק בית הספר את פעילותו למבנה חדש‪,‬‬ ‫המהווה היום חלק ממרכז סוזן דלל לתרבות ומחול.
   ‬‬‫בניין ה"אוטונומיה" שרד ללא שינויים, ‬ומשמש כבית מגורים‬ ‫ומשרד אדריכלים.
   הערה: במקור יש כאן תמונה של בית הספר לבנות (האוטונומיה הרוסית).
2. בית עקיבא אריה ויס (רחוב הרצל ‪(2‬‬
   עקיבא אריה ויס היה הוגה רעיון הקמתה של השכונה‬ "אחוזת בית"‪ ,‬שעמוד הּשִדרה שלה היה רחוב הרצל. ‫בזכרונות התקופה נכתב: "‬ויס‪ ,‬שהיה לו מושג בבנייה‪ ,‬נטל‬ ‫על עצמו את עיקר המשימה של הקמת השכונה". ‬הוא עמד‬ ‫בראש הוועד עד 1911, ומשנבחר מאיר דיזנגוף ‪ -‬פרש‬ ‫מוועד שכונת תל אביב‪ ,‬כשמה החדש‪ ,‬והצהיר שאינו מעונין‬ ‫להיבחר שוב‪ .‬לאחר מכן נטל חלק ביָזמות כלכליות שונות‪:‬‬ ‫נמנה עם מייסדי השכונה "חברה חדשה"‪ ,‬לימים רחוב ‫אלנבי‪ .‬הקים סוכנות להפצת מצלמות קולנוע, ניהל מפעל‬ ‫תיירותי בחמי טבריה ועוד‪.‬‬
   ‫ויס תיכנן בעצמו את ביתו‪ ,‬שנבנה על טהרת העבודה ‫העברית מלבני מלט שיוצרו בבית החרושת היהודי "ארבר" ‫ביפו‪ .‬בעליית הגג הקים וייס חברת סרטים בשם "אורה ‫חדשה"‪ ,‬וכבר בשנת 1912 צילם סרט בתל אביב שאין ‫יודעים מה עלה בגורלו‪ .‬הבית הנאה והמרווח היה בן קומה‬ ‫אחת‪ ,‬שישה חדרים ועליית גג‪ .‬בגן הבית היו עצי פרי‪ ,‬דקל‪,‬‬ ‫זית‪ ,‬אנונה ועוד‪ .‬בית ויס היה פתוח לתלמידי הגימנסיה‪.‬‬
   ‫בשנת 1927 נוספה לבית קומה שנייה‪ .‬הקומה הראשונה‬ ‫שינתה ייעוד לצורכי מסחר‪ ,‬ולכן שונתה חזיתה המצועצעת‬ ‫— העיטורים והקשתות נעלמו, ואיתם הפינה "העגולה" שהונצחה בסיפורו של נחום גוטמן "פינה עגולה פינה ‫ישרה"‪ ,‬שנכלל בספר עיר קטנה ואנשים בה מעט‪ ,‬ובו ‫מתעורר כעסו של ויס על שכנו פוליקובסקי מעבר לכביש‪,‬‬ ‫הבונה את ביתו עם פינה ישרה — "הנה מולך כבר עומד בית. זוויתו הפונה לשני הרחובות מעוגלת‪ .‬הגדר שסביב הבית גם ‫כן מעוגלת‪ .‬וזה יפה‪ .‬ואתה בונה את שלך מולו…‪ ‬ואינך מעגל‬ ‫פינתו‪ .‬איזו צורה?" לבתו הצעירה קרא ויס בשם אחוזּב ֵית‪,‬‬ ‫והיא התגוררה בבית עד שנת 1963.
   ‫בשנות ה–‪ 90‬רכשה חברת "אפריקה ישראל" את בית ויס, ‫והוא שוחזר בהתאם למדיניות העירייה‪ .‬במהלך השחזור‬ ‫התברר כי בשינוי שערך ויס בבית בשנת ‪ 1927‬לא נהרס‬ ‫הקיר המקורי‪ ,‬אלא נבנתה סביבו מעטפת חדשה. ‬לתדהמתם‬ ‫של המשפצים בראשות האדריכל אמנון בר אור נחשף לפתע ‫קיר לבני המלט המקורי משנת ‪.1909‬‬
   ‫במקור תמונה של בית עקיבא אריה ויס‪ ,‬לאחר השחזור
3. במקור בעמוד זה, מספר 336, יש גם תמונה שכותרתה התחבורה הציבורית בראשיתה של תל־אביב