פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תרל

סעיף אעריכה

אמרי' בסוכ' סוף דף י"ו פס ד' ומשהו מוקים ליה פחות מג' לדופן ומתיר משום דופן וכתבו התו' ס"ל דאמרי' ב' כהלכתן ותימא דיעש' ב' קנים שיש בכל א' חצי טפח ומשהו ומוקי חד פחות מג' סמוך לדופן והשני בפחות מג' מהראשון וי"ל משום דאמרי' ספ"ק דעירובין כל מחיצה שאינ' של שתי וערב אינה מחיצ' עכ"ל, וכ' הרש"א דהיינו לר"י בר יהוד' אבל אנן ק"ל דקנה קנה פחות מג' הוי מחיצה לסוכה וכדאי' בגמ' דף ז' אבל מחיצה של ערב פחות פחות מג' לא וכ"כ הרא"ש פ"ב סי' מ' וזהו דוחק גדול שבערב לא מהני כיון דלא מהני אלא בשיירא ובשתי מהני אף על גב דלא מהני אלא בשיירא והר"ן כתב גבי פס ד' ומשהו כו' בסוכה העשוי' כמבוי מיירי ודוקא בפס ד' דאיכ' בעומד שיעור ראוי אבל בטפח ומוקי לה בי מיצעי פחות מג' להך גיסא ופחות מג' להך גיסא לא סגי כיון דליכא בעומד שיעור ראוי עכ"ל, וכ"כ גבי וצריכא נמי צ"ה דבעי טפח שוחק פחות מג' וצ"ה של ד' וכ"כ הג"מ דבעינן ז"ט כדי הכשר סוכה וא"כ צ"ל הא דתניא דמהני קנה קנה פחות מג' היינו כשעוש' ד' דפנות אבל כשעושה ג' דפנות בעי ב' שלימות דעריבן ושלישית בטפח וצ"ה וכ"כ הר"ן בהדיא גבי ב' כהלכתן ע"ש וא"כ אין אנו צריכין לידחק בדברי התוס' לומ' שהם שלא אליבא דהלכתא כמ"ש רש"א אלא גם הם ס"ל כיון דלא הוי מחיצה אלא בשיירא כמ"ש סימן ש"ס לא הוי מחיצה גמורה ולא מהני אא"כ יש ד' דפנות בקנה קנה פחות מג' וכן משמע בטור ס"ז וכן כוונת הרא"ש והטור ומ"ש התוס' שאין חילוק היינו קודם דידעינן סברא:

סעיף בעריכה


(א) כנגד הכותל:    היינו כנגד סוף המקצוע השני כזה /במקור מופיע שרטוט/ טפח וכמש"ל בשם הר"ן והג"מ:


(ב) והדופן מגיע:    צ"ע דדופן מאי בעי הכא דהא הקנה שע"ג מונח על הטפח והקנה שכנגדו כמש"ל וכ"ה במרדכי בהדיא ואם ב' הקנים מגיעות וכו' ומ"מ צ"ע דבירושלמי איתא פיאה [פי' קליעת הזמור' המתוחה מאילן לאילן] מצלת בסוכה ואין סוף סכך מצלת מה בין זה לזה זה נעשה לכך וזה לא נעשה לכך ע"כ א"כ היאך מתיר המרדכי והג"מ אף על פי שלא נעשה לכך וצ"ע ולכן יש להחמיר ועיין בטור ס"ז וסי' שס"ג סכ"ו:

סעיף געריכה


(ג) וכשרה:    דזה מקר' ב' דפנות דעריבן כיון דפרוץ פחות מג' ואיכא ד' שיעור עומד [ר"ן] ומשמע דאפי' הסוכה רחבה הרבה כשר אף על פי שהשלישית רחוק' ממנו ואפשר דדוקא בסוכ' קטנה כשר אבל בסוכה גדול' שהשלישית רחוק' ממנו יותר מג' פסול וצ"ע:

סעיף דעריכה


(ד) בד"א כו:    דברי הרב"י צ"ע דז"ל הר"ן סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשרה מיירי במבוי שאינו מפולש וסוכה כלפי חוץ רחוק מדופן האמצעי וכו' ומוכח בגמ' שהעוש' סוכתו בכה"ג כיון שאינ' מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו במבוי באמצע החצר רחוק מדפנות החצר נתרת בטפח שוחק פחות מג' סמוך לדופן כשם שנתרית בו סוכה דאית לה ב' דפנות דעריבן ולא הצריכו פס ד' אלא בסוכה שהיא מפולשת ואין דופן אמצעי כנגד' עכ"ל, וכוונתו כמ"ש התוס' ע"ש והרב"י הבין מ"ש כמו העושה סוכתו וכו' ר"ל דאף זה כשר בטפח וקשה דא"כ תלי תניא בדלא תניא אבל כוונתו דר"ל דהעושה סוכתו בכהאי גוונא כלומר שיש ג' דפנות אף על פי שהיא מפולש' שסיכך רחוק מדופן ג' מ"מ אינה מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו כמבוי באמצע החצר וכו' דהתם ליכא ב' דפנות דעריבן [אבל הכא דאיכא שני דפנו' דעריבן] סגי בטפח שוחק כנ"ל ברור בדברי הר"ן דאטו בגמ' סוכ' במבוי מיירי ע"פ בשד' במקו' שאין מחיצה כנגדה אלא ע"כ לא מהני אא"כ איכא ב' דפנות דעריבן וע' בתו' ורש"י דף י"ח ע"ב:

סעיף העריכה


(ה) הפרוץ יהיה מרובה:    נ"ל דעכ"פ בעינן בעומד שיעור מקום או שעושה ד' דפנות כמ"ש ס"ב:


(ו) מרובה על העומד:    פי' עם שתי הדפנות הפרוצות אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור:


(ז) בקרנות:    פי' בכל הקרנות אבל אם ב' מחיצות מחוברין שרי וכ"כ הר"ן בהדיא כמ"ש ס"ב:

סעיף ועריכה


(ח) נעץ כו':    עיין סי' שמ"ה סי"ו דכשאין מחיצות הבית ניכרים לכ"ע לא אמרי' גוד אסיק דהא אפי' בעמוד י' מועיל בשבת ופסול בסוכה כמ"ש סי' תרל"ג כ"ש זה: מ"ש הע"ש כאן בשם הש"ג דאמרי' חוקקין לא קי"ל הכי דוק בפוסקים ע"ל סי' שמ"ה ס"י ובסוכה דף ד':

סעיף זעריכה


(ט) סיכך ע"ג מבוי:    המחבר סתם כלשון הרמב"ם ורש"י והרא"ש דס"ל דאפי במבוי מפולש מכשירי' דמדאורייתא לחי מחיצה מעלויתא היא וה"ל ג' מחיצות ואף על גב דמדרבנן אסור לטלטל בג' מחיצות בשבת דסוכה מותר משום מצות סוכה ודעת הר"ן ותוס' דדוק' במבוי סתו' כמ"ש ובפסין אף על גב דלא התירו אלא לעולי רגלי' מ"מ כיון דמדאורייתא מחיצה מעלייתא הוא ורבנן הוא דגזרו וגבי סוכה לא גזרו כ"כ התו', וק' דא"כ למה לא התירו במבוי מפולש מה"ט וי"ל דשאני התם דאין לו היתר כלל לעולי רגלים משא"כ כאן דיש היתר לעולי רגלים:


(י) במקום שלחי וכו':    כלו' דוקא כשהלחי עומד אצל המבוי והפסין דוקא בשדה ולא בחצר:

סעיף חעריכה


(יא) מבפנים כשרה:    דאמרי' פי תקרה יורד וסותם:


(יב) אחרים חולקים:    וס"ל דאפי' ע"י פצימין לא אמרי' פ"ת יורד וסותם כיון ששני הדפנות אין מחוברין כמין ג"ם כמ"ש סוף סי' שס"א ומשמע נמי קורה רוחב ד' כמ"ש שם, והב"ח דקדק מל' הטור דדי ברוחב טפח ע"ש ואין להקל, ולפי מ"ש בח"ש פסולה כיון שלא נעשה התקרה אלא לצורך האכסדרה ולא לצורך הסוכה אבל מהרש"א חולק עליו וכ"כ הב"ח דדוקא כשעושה הסוכה סמוך לאכסדר' אז פסולה דהתקר' לגוואי עבידא ולא לבראי ואם ב' דפנות כמין ג"ם ובשלישי פצימין בולטין טפח מהני ומיהו משמע ברא"ש דבעי' נמי צ"ה וכתב הב"ח דהיינו דוקא בנרא' מבחוץ ושוה מבפנים אבל נראה בפנים ושוה בחוץ לא בעי צ"ה ואינו מוכרח ע"ש כי קצרתי:

סעיף טעריכה


(יג) ג"ט פסולי':    שהגדיים בוקעים תחתיו:

סעיף יעריכה


(יד) העושה סוכתו כו':    ולא סמכה ע"ג האילן דאל"כ אין עולין לה בי"ט כמ"ש סי' תרכ"ח ס"ג ועמ"ש שם דלא כב"ח, אבל סמך הסכך ע"ג בהמה פסולה מפני שאין לה קבע כמ"ש סי"א וע' בתו':


(טו) חזקים:    משמע קצת בתוס' דאם רוב הדופן מן החזק כשרה עס"ה:


(טז) הרוח מצוי':    אפי' עומדת בבית שאין שם רוח אינה מחיצה עמ"ש סי' שט"ו:


(יז) קנים בפחות מג':    וא"כ אף שהרוח מנענע היריעות מ"מ נשארו מחיצות בקנים [ב"ח] ולפ"ז מ"ש ס"א אם עשו רק ג' דפנות לא מהני קנים בלא יריעות ע"ש:

סעיף יאעריכה


(יח) שיקשור:    וצריך שתהא מתוחה למעלה או שתהא גבוה כ"כ שאף שתמות ותפול תהיה גבוה י', ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג' צריך לגודרו [גמ'] והמאור ובס' יראים כ' דלא חיישי' למיתה כסתם משנה פ"ג דגיטין וע' בגמ' ותוס':

סעיף יבעריכה


(יט) שלא ידע:    דאז הוי כמחיצ' העשויה בשוגג אבל בהמה הוי כעץ בעלמא ואסור להעמידה בי"ט לדופן ג' וכ"כ רי"ו:

סעיף יגעריכה


(כ) אפי' אין גבוה:    מ"ד אמכניס מטתו בסוכה דמותר לישב עליו אף על פי שאין גבוה י' מן המטה לסכך: