מגן אברהם על אורח חיים תרלא
סעיף ג
עריכה(א) הכוכבים: של ליל' [ב"ח ורמזים]:
(ב) כמין בית: ולבוש פוסל כשאין המטר יכול לירד בה וכ"פ הב"ח:
סעיף ו
עריכה(ג) לא נעש' בשבילם: כיון שהיא מחיצה שלימה ואפי' הוי מחיצ' על ידי לבוד עיין סי' תר"ל ס"ח:
סעיף ז
עריכה(ד) אף על פי שעש' דופן כו': כלומר פשיטא אם אינו אלא ז' כוונתו להשתמש בכל הסוכה ולא עשה אלא כתיקון חכמים משא"כ כשעש' יתר על ז' אז גילה דעתו וכו':
סעיף ח
עריכה(ה) ונתן הכשר ערב: ואם אינו נותן ראשי הכשר על הפסול נופל לארץ והלכך ה"ל הכשר מרוב' [רש"י]:
סעיף ט
עריכה(ו) מעזיב': אם הי' כבר המעזיב' אין להתיר להסיר המעזיבה ואח"כ לפקפק או ליטול א' (מהרלב"ח כ"ה) וצ"ע למעשה כי נראה דעדיף טפי:
(ז) רחבים ד': דלא חיישינן שישב תחת תקרת הבית דהא הוצרך לפקפק או ליטול א' עיין סי' תרכ"ט סי"ח ובב"י והע"ש לא ע"ש:
(ח) ויש מי וכו': זהו דעת הרמב"ם, ומשמע בהדיא שם דדוק' במפקפק בעי שיהו פחותים מד' דאם יהיו רחבים ד' הרואה שישב תחתיהן יסבור שמותר לסכך בהן וישב גם כן תחת הבית והא דקא' בגמרא דבטלה תקרה בהכי היינו כשאין רחבי' ד' דמפני הרואין ליכא למיחש דהרואה סבור שסככן מתחלה לשם סוכה אך שאסור משום תולמה"ע דומיא תחת תקרת הבית ולכן כשהוא מפקפק שרי ועין בר"ן אבל כשנוטל א' מבנתיים אפי' ביש בהן ד' שרי דהרוא' ירא' שהוצרך לתת פסל בנתיים ולא יבא לישב תחת תקרת הבית וכ"מ בגמ' דקא' אי משום תולמה"ע בחדא סגי ואי משום גזירת תקר' בנוטל אחד מבנתיים סגי משמע דהיכ' דליכ' גזיר' תקר' אלא משום תעש' כו' במפקפק נמי סגי וכ"מ ברמב"ם כן נ"ל ברור לדעתו:
סעיף י
עריכה(ט) פסול': דשפועי אהלי' לאו כאהלים דמי, ונ"ל אם יש בפחות מג' סמוך לגגה רחב טפח שרי כמ"ש סי' שט"ו סי"א דלבוד דאורייתא הוא:
(י) בגוב' י"ט: לאפוקי אם הוא ז' על ז' למט' מי' ובגובה י' אינה רחבה ז' על ז' פסול ומודדין הי' ביושר ולא באלכסון: