מגן אברהם על אורח חיים תקג
סעיף א
עריכהאסור להכין מי"ט לחבירו אפי' דבר שאינו מלאכה עיין סוף סי' תרס"ז מ"ש ועיין סי' תי"ו וכ"ש האידנא דאנן בקיאים בקביעא דירחא יום טוב שני לגבי ראשון חול הוא דאסור:
(א) של ר"ה: דלהחמיר אמרי' קדושה א' הם ולא להקל וק' דבסי' תי"ו ס"ב כתב המערב לב' י"ט של גליות וכתב המ"מ והרשב"א והרמב"ם אבל בר"ה אפי' נאכל בראשון יוצא בשני דקדושה א' הן אפי' לקולא ע"ש וי"ל דהא באמת ראשון עיקר וא"כ אסור לבשל בו ליום שני דמכין מי"ט לחול אבל התם ממ"נ אי אמרי' יום שני חול הוא א"צ עירוב:
(ב) אבל ממלאה כו': אפי' אחר שהניחה הקדירה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם הרבה (טור ב"י יש"ש) ומשמע דאפי' הוא בקדיר' קטנה מותר ליתנו בקדירה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר ועיין סוף סי' זה וכתב הטור דמותר לומר בפי' לי"ט שני אני רוצה זה המותר וביש"ש פסק כהרוקח דאסור וכ"מ בב"ח (ועיין סי' תקי"ב ס"א) והעולם נוהגים היתר שמבשלין בשחרית לצורך הלילה ועכ"פ צריך ליזהר לאכול קצת ממנו וכתב ב"י דאפי' אוכל רק מהתבשיל שעם הבשר או מהרוטב שרי והב"ח כתב דדוקא כשצריך לחתיכה א' אז מותר למלאות הקדירה אבל אם עיקר בישולו לצורך הלילה ואוכל בשחרית קצת ממנו כי היכי דלא ליתסר עליה הוי הערמה דלא כהרבה שטועים באיסור זה כו' ודחק ליישב דברי התוס' והג"א ורי"ו שכתבו בהדיא שמערימין ע"ש ודברי רי"ו א"א לישבו דז"ל רגילין בני אדם לשחוט התרנגולת ולבשל' לצורך חול ולאכול מהכבד או דבר מועט וסמכו על ההיא דרב אדא וכו' (עיין סוף סי' ת"ק) וכתב הר"ש דוקא קודם אכילה עכ"ל וכ"כ היש"ש בהדיא שמותר להערים והא דאסור בהערמה היינו כשאינו אוכל כלל מאותו קדירה רק שאומר שמא יזדמנו לו אורחים (עיין סי' תקכ"ז סכ"א) וכ"מ בב"י בשם רשב"א שאסור לטפל הגבינות בבצק אף על פי שאוכל א' מהם מפני שאין א' משביח בתיקון חבירו ע"ש משמע שבקדירה שמשביח שרי ע"ש ובתשו' הרשב"א בסי' תרפ"א והמרדכי כתב בא' שהיה צריך פת לברית מילה והתיר רבי יואל לאפות ג' תנורים מפני צריכות פת א' מכל תנור לב' וג' ישראלים והג"מ כתב דזה מקרי הערמה ואסור וי"ל דדוקא בפת החמיר מפני שצריך כל ככר טרחא ותיקון בפ"ע (עיין סי' תק"ז ס"ב בב"י) אבל בקדירה דחד טרחא הוא שרי: אח"כ ראיתי שכתב בכ"ה בשם רדב"ז דוקא שאכל דרך אכילה ולא להערים ע"ש ומ"מ נ"ל מאחר שמנהג להקל שמבשלין בשחרית וטועמין דבר ממנו שאין לאסור להם אבל להכין מי"ט לחול כה"ג אסור אף על פי שרי"ו כתב שנוהגין להקל כמש"ל בזמנינו לא נהגו להקל בזה:
(ג) מותר לאכלו: אפי' יש לו תבשילין אחרי' דזה לא מקרי הערמה כיון שאוכל ממנו מעט (ב"י רשב"א יש"ש ש"ג) דלא כהב"ח שמחמיר ע"ס סי' תקכ"ז ומיהו בי"ט של ר"ה מחמיר בש"ג ואין טעמו נראה בעיני עמ"ש:
סעיף ב
עריכה(ד) ממלא נחתום כו': דחד טירחא הוא ומשמע דגם בזה שרי להערים קודם האכילה דהא י"א דבשר ומים חד דינא אית להו עבב"י:
(ה) אסור להוסיף: שאין המים משביחין בכך ונ"ל דאם עושה כן כדי שלא יבקע הקדירה שרי ע' סי' תק"ז ס"ה ותקי"ד סעיף א':