מגן אברהם על אורח חיים תה
סעיף א
עריכה(א) מעמידת רגליו ולחוץ: כיוון למה שהקשה הראב"ד דהא קי"ל הבלעת תחומין מילתא היא בין שיצא לדבר מצוה בין שיצא באונס (כמ"ש סי' ת"ז ס"ב) וזה ג"כ אנוס הוא בריחוק אמה ואמאי לא יכנס הרי ד"א שלו מובלעי' בתוך התחום ותי' המ"מ דכיון שהוא מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו ודוחק עכ"ל ולכן נ"ל להקל בזה אם היה אונס וכ"ד כל הפוסקים דוק ותשכח אבל לדבר הרשות דכ"ע לאו מילתא וכן כתב המאור ועבב"ח סי' שצ"ו וכמדומה שלא ראה דברי הראב"ד שמשמע כפי' המ"מ וכ"מ מלשון הרמב"ם והע"ש נמשך אחר הב"ח גם דברי הכ"מ שם צ"ע עסג"ד:
סעיף ד
עריכה(ב) מחיצה של כו': משמע אפי' מחיצה יותר מאלפים מהלך את כולה וכמ"ש סי' ת"ג:
(ג) לילך שם: וכשמגיע תוך התחום שרי לילך לעיר בלא מחיצה עמ"ש ס"א:
(ד) לדעת אסור: שהרי אף במחיצה אסור לו יותר מד"א כמ"ש ס"ו:
סעיף ה
עריכה(ה) נכנס לספינה: היינו בשבת דאם נכנס מבע"י לא קנה שביתה כלל אם היא למעלה מי' וצ"ל דנכנס לישב בה דאם נכנס ע"מ להפליג הוי כיוצא לדעת כמ"ש ס"ז ועס"ח א"נ מיירי שהיתה הספינה ב"ה למטה מי' וקנה שם שביתה והפליגה בשבת וחזרה לאחורי' דה"ל שלא לדעת כיון שנכנס בהיתר עיין סי' רמ"ח:
סעיף ו
עריכה(ו) מוקפת חומה: משמע דאפי' בא בעיבורה של עיר לא מהני כמ"ש התו' והרא"ש דלא כמ"ש הש"ג בשם י"א ובמהרי"ל כתוב וז"ל ושם שני ראשי העיר בתוך המים כגון במגנצא ששני מגדלים במים והעיר ביניהם כקשת אם באה בין שני המגדלים מותר ליכנס עכ"ל משמע דס"ל דעיבורה של עיר כעיר וכן כ' האגודה וסיים ונהגו שלא לצאת מהספינה אלא ישאוהו עכו"ם להעיר או לשפת הים מקום שהיא גבוה י' ע"ש שי"א אם נכנס לנמל עומק המים הוי מחיצה כדאמרי' גבי מבוי עכ"ל:
סעיף ז
עריכה(ז) הואיל ושבת וכו': אבל אם בא לעיר אחרת אסור דלא שבת באויר מחיצות דכיון דנכנס בשבת לתוך הספינה הוה ליה כיוצא לדעת (הגהות אשירי וב"ז סי' ר"כ) והעולת שבת לא דק ונכנס בדוחקים ועיין סעיף ח' והוא הדין אם נתנוהו עכו"ם לספינה אחרת ומ"מ יכול ליכנס לספינה קטנה התלויה בה לפנות ולחזור לספינה גדולה כמ"ש סי' ת"ו (ראב"ן) ומשמע מדברי הג"א אם נכנס בהיתר כגון שקנה שביתה אתמול ה"ל כיצא שלא לדעת וכ"מ סס"י ת"ד:
(ח) מהלך את כולה: דלעולם עומד בתוך ד"א אחרים דלעולם ספינה נוטלתו מתחלת ד"א ונותנתו לד"א אחרים:
(ט) אינו מהלך בה: עיין סי' שע"ד ס"ב והע"ש לא ע"ש עמ"ש סימן שנ"ה סס"א:
(י) ובראשו אין לו וכו': פי' שהיא עמוקה באמצעיתה ובראשה היא משופעת והולכת כדרך ספינות קטנות אפ"ה הוי רה"י דמה שבראשו הוי כחורי רה"י שהם כרה"י כמ"ש סי' שמ"ה אבל אם נפרצו המחיצות שבראשו בעינן שלא יהא פרוץ מרובה על העומד ולא תהא פירצה יתירה על י' כמ"ש סי' שס"ב משמע דאם אין מחיצות י' לא הוי רה"י ולא אמרינן גוד אחית מחיצתא ועיין סימן שנ"ה וכ"מ בתוס' בשבת דף ק"א בד"ה וזרק וכו' וכ"מ בעירובין דף כ"ו וד' ל"ג ע"ב ברש"י:
(יא) חוקקין להשלים: דין זה צ"ע ונ"ל שכוון להא דאמרי' בעירובין שם וע"ש בפירש"י ותבין דמיירי בספינה קטנה שתלויה בספינה גדולה דמצטרפין ע"ש וצ"ע דהא לא קיימא לן כר"מ סי' שמ"ה ס"י וסי' שס"ב ואפשר שר"ל שאין לו מחיצות י' עובי הנסרים מצטרפים כמ"ש סימן שע"ב ס"ו:
סעיף ח
עריכה(יב) לעירו: הואיל ושבת באויר מחיצות אבל בעיר אחרת אין לו אלא ד"א אפי' נתנוהו עכו"ם לשם כיון שיצא לדעת עס"ו וס"ז וכ"כ הרא"ש והע"ש נמשך אחר טעותו מ"ש ס"ז ושנה בה כאן וגרס לעיר ולא דק:
(יג) כד' אמות: ומ"מ אסור לצאת חוצה לה דהפסיד תחומו כיון שיצא לדעת:
סעיף ט
עריכה(יד) אנוסים הם: וגם הם במקומן ול"ד למבשל בשבת במזיד דאסו' דהתם אסורא דאוריית' הוא, תו', וצ"ע דהא המטביל כליו והמעשר דאסורא דרבנן נינהו וקנסינן כדאיתא פ"ב דתרומות וצ"ל דדוקא בדאית ליה פרי אחריני וכדאיתא פ"ב דביצה כ"כ הרא"ש והכא מיירי בדל"ל פירי אחריני:
(טו) מותרים לאכלם: אם יש אדם שעירב לאותו צד או שיש עיר אחרת סמוכ' לשם (רש"י) עיין סי' תקט"ו:
(טז) אפי' מי שלא הוציאם: כיון שנעשה האיסור ע"י ישראל משא"כ ע"י עכו"ם כמ"ש סי' שכ"ה ס"ח ועיין רסי' שי"ח וסי' רי"ח: