מגן אברהם על אורח חיים קנב

סעיף א עריכה

(א) שמא יארע:    וכן אפילו יש להם שני בה"כ אסור כ"מ בגמרא:

(ב) ואחר כך סותרין:    וזה אפילו בכרכים שרי דגם כל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה"כ אחרת עיין סי' קנ"ג ס"ז (מ"ב סי' ל"ג ומ"ש י"ו) עמ"ש סי' קנ"ג ס"ד:

(ג) דינא הכי:    שבונין תחילה הכותל החדשה ואח"כ סותרין הראשונה:

(ד) במהרה:    ואמרי' בגמר' דעיילי לפוריא להתם כדי שלא יתעצלו מלבנות ומיירי שהכניסו סמוך לבה"כ עיין סי' קנ"א סי"א:

(ה) ואסור ליקח:    כתב הב"ח דאם הישן עומד באמצע בנין החדש דליכא למיחש לפשיעות' וגם יש להם מקום להתפלל בו שרי עכ"ל וצ"ע מנ"ל הא דבגמ' פירש"י דהאיבעי' היתה שהתחיל לבנות החדש והיה רוצה לסתור א' לא' מן הישן לבנות בחדש מיד דליכא למיחש לפשיעות ופשטו ליה לאיסורא וטעמא שמא יארע להם אונס וישארו שניהם חרבים כמ"ש ריש הסי' וא"כ אפי' עומד באמצע ב"ה אסור מטעם זה ואפי' איכא דוכתא לצלויי ועוד דלמה לית לן למיחש לפשיעותא כשעומד באמצע אי משום שלא יוכלו להתפלל הלא אפי' אינו עומד באמצע כשסותרים אותה אין להם מקום להתפלל ואפ"ה אסור ועוד כי פריך בגמרא מאי בינייהו ה"ל לתרץ איכא בינייהו בעומד באמצע אלא ע"כ בכל גווני איכא למיחש לפשיעות' ולכן שינו הפוסקים לשון הגמרא וכתבו שמא יארע להם אונס ולכן לא כתב רמ"א סוף לשונו של הג"א שמשמע כי איכא דוכת' לצלויי שרי דאנן קי"ל כמ"ד משום פשיעותא שמא יארע אונס ובכל ענין אסור:

(ו) ואסור לסתור:    דהוי כנותץ אבן מן ההיכל (שם) הא דאסור לנתוץ דוקא דבר מחובר (מהר"מ פדואה סי' ס"ה):