מגן אברהם על אורח חיים קנא
סעיף א
עריכה(א) קלות ראש: ובעון זה נהפכין הב"הכ לבית עכו"ם ח"ו [סמ"ק], אסור לשחוט בב"ה [מבי"ט ח"ג פ"ד]:
(ב) מדוחק: הא דאי' בגמרא דרב אדא ורבינא הוו קיימי וגרסי אתא זילתא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי לאו משום מיטר' הוא אלא משום דשמעתא בעי צלות' משמע דמשום מטר אסור והיינו משום דמטר לא חשיב דוחק כ"כ דהרבה בני אדם הולכין בשוק בשעת הגשמים (ב"י) ול"נ דדוקא אכילה ושתיה שרי בב"הכ משום דלומדי' בב"הכ כדמשמע בגמ' וכ"ש בבה"מ ולכן מותרין לאכול ולשתות שם דאם יצטרכו לילך בכל פעם לאכול ולשתות בביתם יתבטלו מלימודם אבל אם אין לומדין בב"הכ אסורי' לאכול ולשתות שם וכמ"ש הר"ן דאטו ת"ח אינו מוזהר על מורא המקדש וז"ש הרמב"ם מותרין לאכול ולשתות מדוחק וכ"מ ס"ד וכ"מ ברמזים וז"ל בה"כ אין אוכלין וכו' וחכמים ותלמידיהם מותרין ואין נכנסין בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים עכ"ל, משמע דזה אפי' לת"ח אסור ואכילה ושתיה שרי לת"ח כפשט' וכ"ה בירושל' שת"ח מותר להתאכסן בב"הכ וכ"מ בטור שכתב ות"ח מותרים לאכול ולשתות משמע דאינך מילי אסור וכמש"ל וכ"מ ברי"ו ע"ש וגם בהג"א מודה לזה אלא דס"ל דב"הכ שבבבל על תנאי הם עשויות ושרי אפילו בישובן לכל אדם, דוק שם ותשכח כדברי דלא כמה שנדחק הב"ח וא"כ ליכא מחלוקת כלל:
(ג) לא' מגדולי: שמת קרובו של הגדול כגון רפרם דספדיה לכלתיה בב"הכ: האר"י הי' נזהר מאוד שלא לדבר בב"הכ רק תפלתו ואפי' דבר מוסר ותשובה לא דיבר פן ימשך ממנו דבר חול [הכוונות]:
סעיף ד
עריכה(ד) ולישן בתוכו: ונ"ל דלא יכניס מטתו לשם כדאיתא בתמיד רפ"א:
(ה) לעבר השנה: ובסמ"ק כ' דסעודת מצוה מותר, ופי' בהג"ה כגון עיבור שנה שאין בה קלות ראש פי' דאין עולין בה אלא בפת וקטניות:
סעיף ה
עריכה(ו) לקצר דרכו: שאסור ליכנס בה אלא דבר מצוה [רמב"ם] ועס"א:
(ז) מותר למי שנכנס: זה מלשון הרמב"ם אבל לא כ' בבא מציעת' וכן אם לא נכנס וכו' והטור שכתב בבא מציעת' כתב במי שנכנס להתפלל מצוה לעשות קפנדרי שנאמ' הבא דרך שער צפון יצא דרך שער נגב וגו' והרב"י שכתב בשניהם מותר צ"ע דזו ואצ"ל זו היא וצ"ל דה"ק כשנכנס להתפלל אפי' כוון ג"כ לקצר דרכו שרי ומ"מ נ"ל עיקר כמ"ש הטור דמצוה לעשות קפנדרי' דמייתי ליה מקרא וכן הגירס' ברי"ף שבידינו ואפש' דט"ס הוא בש"ע וצ"ל מצו' למי וכו':
סעיף ו
עריכה(ח) ובאפונדתו: ובי"נ כתב שלא ליכנס בו בכיס מגולה אבל בב"י בשם א"ח כתוב דשרי וכ"נ דלא גרע מאפונדתו:
סעיף ז
עריכה(ט) לרוק: והאר"י היה נזהר מרקיקה:
סעיף ט
עריכה(י) לכבדן: רבינו יעקב היה מכבד בזקנו לפני הארון הקודש [ספר חסידים סי' קכ"ח וק"ן]:
סעיף י
עריכה(יא) לאחר שחרבו: אפי' בח"ל [ר"י בי רב כ"ה]:
(יב) התנו עליו: משמע דוקא שהתנו בפירוש אבל מסתמא לא אמרי' על תנאי הן עשויות דדוקא בבבל היה כן אבל לא בשאר ארצות וכ"מ בטור ובמרדכי גם הרמב"ם השמיט דין זה דב"הכ שבבבל על תנאי הן עשויות משום דס"ל דוקא בבבל היה כן בזמניהם וכ"מ ממ"ש ס"י בשם ר"י בי רב וכ"ה בש"ג דף רס"ה בשם ריא"ז דדוקא אורחים שרי: ופליאה בעיני על תשובת מ"ב שכ' דין זה לבה"כ שלנו ועמ"ש ס"א בשם הג"א משמע קצת כדבריו מ"מ אינו מוכרח:
(יג) בחורבנו: ודוקא שאין דעתם לבנות [אגודה]:
(יד) בישובו לא מהני: תימה דבסי' קצ"ד ס"ח כתב דאפילו לארון ותשמישי קדושה מועיל תנאי ונ"ל דהכא מיירי לתנאי של קלות ראש כגון אכילה ושתיה ובחמה מפני החמ' וכ"מ ברא"ש שם וזריעה הוי קלות ראש ביותר ועגמת נפש:
(טו) שבח"ל: שהרי כשיבא הגואל במהרה תפקע קדושתן (תו') וצ"ע דאמרי' בסמוך בגמרא עתידין כל בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בא"י וצ"ל דהתו' קאי אבחורבנן דכיון שנחרבו קודם ביאת הגואל לא יקבעו בא"י וצ"ע וא"ל דדוקא הבנין יקבע בא"י אבל הקרקע תשאר בח"ל דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל והתם הקרקע נקבע בא"י:
סעיף יב
עריכה(טז) וכל זה כו': הע"ת לא עיין סוף סימן קנ"ב:
(יז) מותר לשכב: דכיון שלא נבנה מתחלה לב"ה מהני ביה תנאי אפי' בישובו [כ"ה במהרי"ל שם]:
(יח) לשכב עליו: ומכל מקום שומר נפשו ירחיק מזה [כ"ה]: