מ"ג תהלים קמח ה


<< · מ"ג תהלים · קמח · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְֽ֭הַלְﬞלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה
  כִּ֤י ה֖וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי הוא צוה ונבראו - גזר או חפץ.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יהללו" - כולם יהללו את ה' כי הוא צוה שיהיו נבראים והנה נבראו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יהללו את שם ה'", ובאר כי ההילול של עולמות אלה נבדל מן ההילול של הארץ שיזכיר אח"ז בשלשה דברים,
  • א) "כי הוא צוה ונבראו", והוא כמו שכתבתי במק"א שמעשה השמים נבדלו ממעשה הארץ שבהשמים לא היה רק בריאה לבד, ובארץ היה בריאה ויצירה ועשיה כי בריאה היא הוצאת עצם הדבר יש מאין, ויצירה הוא הוצאת צורת הדבר מיש ליש, ועשיה הוא גמר הדבר, ובשמים לא תיקן שום דבר, רק נשארו כמו שנבראו בבריאה הראשונה, לבד בארץ אחר הבריאה היה גם יצירה, במה שעשה היבשה, ועשיה מה שהוציא עליה צומח וכל צאצאיה, וכמ"ש ישעיה מ"ה כה אמר ה' בורא השמים, הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה וכמ"ש בפירושי שם, ועז"א "כי הוא צוה ונבראו", זאת שנית שהארץ היא עולם ההויה וההפסד וצאצאיה הם רק קיימים במין, והשמים הם קיימים באיש, ועז"א "ויעמידם לעד לעולם",
  • ג) שהחקים שגבל בארץ הם משתנים כי בארץ יש בחירה ורצון, אבל בשמים "חק נתן ולא יעבור", כי אין שם בחירה וחקיה קיימים לעד:

 

<< · מ"ג תהלים · קמח · ה · >>