מ"ג תהלים קמז יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה
  הַֽלְﬞלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שבחי - זה לעתיד כי העיר חזקה שיפחד האויב לבא עליה.

ומה הוא החוזק?

שברך בניך - שהם רבים בקרבך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ציון" - אתם יושבי ציון הללו את אלהיך

"שבחי ירושלים" - יושבי ירושלים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבחי", אולם את "ירושלים, שבחי את ה'", ומבואר אצלנו כי השבח הוא המשביח את הדבר שהוא טוב יותר ממה שהיה, ר"ל את תגדלי תהלת ה' יותר ממה שהיה מהולל ע"י כל העמים, ויש הבדל בין ה' שמורה על הנהגתו הכללית מצד שברא את העולם, ובין אלהיך בכינוי שמורה הדיבוק שיש לו עם ישראל ולעשות להם נוראות ופלאות, ויש הבדל בין ציון וירושלים, שבציון ישבו החכמים והשרים והם יהללו מצד שהיא השגחתו הפלאיית, ובירושלים ישבו ההמון והם ישבחו מצד השגחתו הכוללת, רק שישבחו את ה' במדרגה יותר ממה שישיגו העמים בהנהגה זו הכוללת, באשר גם ההנהגה הכוללת המיוחסת לשם הויה תהיה לישראל ע"פ השגחת ה':

ביאור המילות

"שבחי". ההבדל בין שבח ותהלה למעלה קי"ז, ובין ה' ובין אלהינו בכל התנ"ך, ובין ציון וירושלים ישעיה סי' מ"א ובכ"מ בתנ"ך: