מ"ג תהלים קמז ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ
לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃

רש"י

"לחמה" - מאכלה "לבני עורב" - פירשו רבותינו שהוא אכזרי על בניו והקב"ה מרחם עליהם ומזמין להם יתושין מתוך צואתם ונכנסין לתוך פיהם

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

נותן - הזכיר הבהמה, שאין לה לב לתקן מזון לנפשה. והזכיר מהעוף לבני עורב - כי חכמי הגוים אומרים, כי אבותם יעזבום בהולדם.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לחמה" - חציר ההרים

"לבני עורב וגו'" - נותן מזון לבני עורב הקטנים אשר יצעקו בעבור חסרון המזון וזהו על כי המה לבנים בקטנותם חושבים אבותיהם שאינם בניהם בעבור שינוי מראות הנוצות ואינם חוששים לזונם והקב"ה מזמין להם יתושים מתוך צואתם ואוכלים אותם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ט-י) "נותן", וע"י "החציר נותן" גם "לבהמה לחמה", עד שהשגחתו מתפשט גם על הבהמה, וגם "לבני עורב" נותן לחמם, "אשר יקראו לא בגבורת הסוס יחפץ", בני עורב אלה יקראו ויכריזו לאמר, שה' לא חפץ בגבורת הסוס, ר"ל שא"צ להשגת הטרף גבורה והשתדלות כי הוא מה', כי הלא מפרנס גם בע"ח החלשים כבני עורב, ויש שישיג טרפו ע"י מלחמה שבוזז שלל מאויב, כמ"ש חז"ל שא"ל לדוד עמך ישראל צריכים פרנסה א"ל לכו ופשטו ידיכם בגדוד, ולמלחמה צריך סוס מוכן ליום מלחמה, ויש שישיג טרפו ע"י שילך בדרכים רחוקים, כמ"ש ממרחק תביא לחמה, וצריך שוקים ורגלים ללכת ממקום למקום, וע"ז יקראו הבני עורב ויפרסמו שה' לא יחפוץ בזה, כי כל המיחל לו ימצא טרפו בביתו, ובלא סוס ורכב ומלחמה, כמו שממציא מזון בני עורב:

ביאור המילות

(ט-י) "אשר יקראו". יכריזו ויפרסמו המאמר הלז, והוא שלא בגבורת הסוס יחפץ, וכבר בארתי בס' התו"ה (ויקרא סי' כ"ו) שהרצון מורה על בחירה השכליית בדבר שהוא טוב, והחפץ מורה שיתאוה אל הדבר מצד נטיה נפשיית, ובגבורת הסוס בודאי לא ירצה מצד הטוב, לכן אמר שלא יחפוץ, ובשוקי האיש אמר שלא ירצה כי אין בו דבר טוב:

<< · מ"ג תהלים · קמז · ט · >>