מ"ג תהלים קמג ה


<< · מ"ג תהלים · קמג · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים ׀ מִקֶּ֗דֶם
  הָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ
    בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכרתי ימים מקדם" - שהפלית לנו נסים רבים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זכרתי - הימים הקדמונים שהושעתני. ומלת אשוחח – מהפעלים עלומי העי"ן והלמ"ד כפול, כמו יכונן.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הגיתי" - ענין מחשבה כמו והגיון לבי (לעיל יט)

"אשוחח" - מלשון שיחה ודבור 

מצודת דוד

"זכרתי" - כשאני זוכר הימים שהיו לי מימי קדם וכאשר אחשב בכל פעליך הראשונים וכאשר אדבר במעשי ידיך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכרתי ימים מקדם", וברגע זו האחרונה שבו תפרד הנפש מן הגויה יעבור על מחשבותיו כל אשר עבר עליו בחייו, (כמו שבא ציור הזה למעלה ל"ח) עד שיזכור ימים מקדם, "והגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח", יש הבדל בין פועל ובין מעשה שמעשה הוא הדבר הנגמר, ופעל הוא העסק בהדבר, וכן יחשב בענינים שבו ראה פועל ה' איך ידי הבורא עדן פועלים ועוסקים בקיום המציאות ובשמירתו ע"י השגחתו התמידית, וכן ישוחח במעשה ידיו במציאות העומד נגמר כמו שבראו ה' בששת ימי הבריאה:

ביאור המילות

"פעלך, במעשה ידיך". עי' הבדלם למעלה (כ"ח), ובישעיה (ה' י"ב) התבאר שעל פועל ה' צריך שימת לב ועיון לז"א הגיתי, ואל מעשי ידיו די לראותם ולדבר בהם כמו שהם עומדים עשוים למראה עינינו, עז"א אשוחח מענין שיחה:
 

<< · מ"ג תהלים · קמג · ה · >>