מ"ג תהלים קלט כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים
לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃

תכלית, שנאתים - יהיו שנואים לי. וטעם לאויבים – כאילו עשו לי רעה.

"לאויבים" - נחשבו בעיני כאלו היו אויבים ומבקשים רעתי אם כי לא עשו לי מאומה רע

"תכלית שנאה" - ר"ל סוף השנאה שאין למעלה הימנה

(כב)" תכלית", ושנאתים בתכלית, עד שגם הם היו לי לאויבים, שהאויב הוא יותר מן השונא שהוא דורש רעתו, כן ידרשו להרע לי:

"שנאה, אויבים". האויב גדול מן השונא, כנ"ל ס' כ"ב: