מ"ג תהלים קלט יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן
  הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אספרם מחול" - אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון "הקיצותי ועודי עמך" - הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אספרם - איך אוכל לספרם והם רבים מהחול אילו הייתי תמיד מקיץ, כי חצי חיי האדם ישן הוא, ועודי עמך.

שאהיה עמך תמיד ולא אמות, לא אוכל לספרם והנה הקיצותי ואין שם זכר שינה, כמו: אשבעה בהקיץ תמונתך.

ופירוש אחר: אני בצדק אחזה פניך, במראות אלהים בלילה, על כן: אשבעה בהקיץ מתמונת מראות אלהים ומראות אלהים על שנים דרכים, ויהיה רעיך כאשר אני חושב בלבי לדעת רעיך, והנה הוא כמראה אלהים והגוף שוכב בהדבק נשמת האדם בנשמה העליונה, אז תראה תמונות נפלאות, על כן הקיצותי ועודי עמך, כי אין זה כדרך כל החלומות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אספרם" - איך אספרם והמה רבים מחול הים ואף אם הייתי כל הימים ביקיצה מבלי שינה ואפילו בעודי בעולם אהיה אני עמך בשמים ולא אטרד בטרדות אנושית עכ"ז א"א לספרם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז - יח) "לי מה יקרו", אולם על ההנחה הזאת שה' יודע כל פרטי פעולת האדם וכל מעשיו, הגם שהם אפשריים משתנים אחר שהוא בעל בחירה ע"ז טענו הפילוסופים טענות עצומות, שא"כ יתחייבו לו ריבוי ידיעות וידיעות משתנות, שזה סותר חק האחדות, שאחר שידיעתו הוא עצמותו איך נאמר שיודע דברים רבים משתנים, שא"כ יש שינוי בידיעתו שהוא עצמותו, וגם שא"כ תפול הידיעה בדבר שאין לו תכלית, שהפרטים המשתנים אין להם תכלית, וכדומה משאלות כאלה כמו שהביא כ"ז במו"נ ח"ג, והתשובה שכל ריבוי הידיעות ושנוייהם אצלנו, תשוב אצלו אל האחדות, כי הוא יודע את כולם מצד שרשם במקורם הנעלם, שהוא יתברך שורש לכל המתהוה מראש ועד סוף, ומידיעת עצמותו יודע את כל בידיעה אחת פשוטה, ודבר זה לא ישיג האדם בעודו קשור בחומר, וז"ש ולי מה, והמאמרים מקבילים, ולי מה יקרו ריעך אל אספרם מחול ירביון, מה עצמו ראשיהם הקיצותי ועודי עמך, שאומר רעיך ומחשבותיך יקרו וכבדו מאד אצלי, שלפי השגתי הוא דבר כבד ויקר מהבין את זאת, איך יתעצמו כל ידיעות אלה ברעיוניך הלא אספרם מחול ירביון, ואיך תפול הידיעה בדבר שאין לו תכלית, ואיך יצדקו ידיעות מתרבות משתנות בחק האחד אשר לא יתרבה ולא ישתנה, אולם מה עצמו ראשיהם, כשאשוב אל ראש ומקור ושורש של הרעיונות האלה הרבים, הלא שרשם הוא עצום מאד, שראשם מגיע השמימה בחקר אין סוף, שמשם שורש לכל המתהוה מראש ועד סוף, וכפי שאני וכל פעולותי ומחשבותי נמצא בעצם בראש המקור לכל המעשים, שם כולם באחדות גמור ואין בהם ריבוי ושינוי, והגם שכפי השגתי עתה שאני שכלי קשור בחומר נפרד מאתך, ואני חושב א"ע כעצם עומד לבדו, ידמה לי שפעולותי האפשריים ומשתנים הם מתרבים ומשתנים, אחרי העיון הקיצותי מתרדמת הסכלות, ואשוב אל הראש שמשם חוצבו כל המעשים, וראיתי כי עודי עמך, דבוק במקורי ושרשי, ששם ישובו כל הפעולות האפשריים ומשתנים לענין אחד כולל ואחד מכל צד:

ביאור המילות

"רעיך". רעיוניך: