כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי
  וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמר אך חשך ישופני" - אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני ישופני לשון נשף "ולילה אור בעדני" - והלילה יהי מאפיל לנגדי אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לו) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ"ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י"ד)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואומר - כמו אמרתי אני עם לבי ומלת ישופני מגזרת נשף ואם הם שנים שרשים, כמו: כי מולים הם ונמלתם וכמהו אחרים.

והנה ישופני - כמו יסתירני. והטעם: אולי החשך יסתירני שלא תראה מה אני עושה, או מחשב.

ומלת ישופני - מושכת אחרת כמו והנבואה עודד הנביא והנה ולילה ישוב אור בעדני וזה אור כמשמעו. ור' משה אמר: כל הלילה יהי אור בעדני.

והנכון בעיני: מה שהזכרתי והעד -

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ישופני" - ענין חשך כמו על הרי נשף (ירמיהו יג)

"בעדני" - נגדי 

מצודת דוד

"ואומר" - ואם אומר אך חשכת הלילה יחשיך בעדי ובו אסתר

"ולילה" - אבל הלילה האיר בעדני ותראני בלילה כמו ביום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואומר". וגם אם חשבתי לאמר שהחושך ישוף ויחשיך אותי לבל תראני, "ולילה" (ישוף) "אור בעדני", שמקום החושך יחשיך גם ביום ומכל-שכן בלילה, שאז לא תראני ושם אסתר, אבל גם זה לא יועיל, כי -

ביאור המילות

"ישופני". מענין נשף, ונמשך לשנים, ולילה ישוף אור, וידוע כי בעלי הנו"ן ונע"ו משתתפים כמ"ש בכ"מ.

" לא יחשיך". יוצא, לא יחשיך דבר ממך: