מ"ג תהלים קלו ה


<< · מ"ג תהלים · קלו · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה
  כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לעושה - הכל דבק עם הודו, זהו הרקיע - שהוא שמי הארץ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה-ו) "לעשה", חוזר אל הנהגת הטבע, את "השמים עשה בתבונה", וכבר בארנו זה בפי' משלי שבכ"מ ייחס החכמה אל בריאת הארץ, והתבונה אל מלאכת השמים, כי החכמה תבחין בין טוב לרע, והתבונה תבחין בין אמת ושקר, והשמים הם קיימים באיש, ואין שם מציאות טוב ורע, לא כן בארץ, רוקע הארץ על המים, כי ראשית הויית הארץ היתה מכוסה בתהומות, ואמר בזה בהוה לעושה, לרוקע, כי הוא מחדש בכל יום מעשה בראשית, וקיום הבריאה היא בריאה מתמדת, ובארץ יש אפשרות תמיד שתחזור אל התהו ובהו כבתחלה, כי תחלת בריאתה היה שתהיה מכוסה במים וכן צריך להודות חסדו על מה שהוא.

 

<< · מ"ג תהלים · קלו · ה · >>