אבן עזרא על תהלים קלו

<< · אבן עזרא על תהלים · קלו · >>

פסוק א

הודו - דברי המשורר לישראל והטעם כי הוא טוב.

פסוק ב

הודו לאלהי האלהים - המלאכים העליונים שאינם גופות ולא כגופות.

פסוק ג

הודו לאדוני האדונים - המלאכים - הם אדוני הארץ.

פסוק ד

לעושה נפלאות - מעין והם העגולות הכבודות שהם צבא השמים.

פסוק ה

לעושה - הכל דבק עם הודו, זהו הרקיע - שהוא שמי הארץ.

פסוק ו

לרוקע - כי המים תחת הארץ בחצי הכדור כאשר פירשתי בפרשת בראשית.

ומלת רוקע – פועל ונפתח הקו"ף בעבור אות הגרון והנה הזכיר, מה שהוא על ראש עין האדם והארץ אשר תחתיו.

פסוק ז

לעושה - הזכיר שני המאורות, כי חיי האדם תלויין בהם ואחר כך פירש כל אחד מהם.

פסוק ח

את השמש - לבדה ואת הירח משתתפים ובעבור היות השמש בלילה תחת הארץ, אין כח לה ולולי אור הלבנה והכוכבים לא ישאר חי וצמח. ועם כל אלה הזכיר: כי לעולם חסדו שהוא עושה כן תמיד. ושב עתה להזכיר כי חייבים אנחנו להודות לשם על האותות שעשה בעבור עמו והחל למכה אחר שהזכיר למכה מצרים פרט בבכוריהם וזה חסד גדול עם ישראל להנקם מאויביהם.

פסוק יא

ויוצא מתוכם - מתוך מצרים.

פסוק יב

ביד - רמה, לא כעבדים הבורחים מפני אדוניהם.

פסוק יג

לגוזר - גם זה חסד היה, כי היה יכול להעבירם במים ולא ימותו, רק יעברו בפחד ובעצבון.

פסוק יד

והעביר - זה הכתוב לאות, כי נכנסו בים הרבה רחוק מהיבשה, וזה טעם בתוכו.

פסוק טו

ונער - הנה פרעה טבע וכל חילו אז היו ישראל חפשים, וזה טעם כי לעולם חסדו עם ישראל.

פסוק טז

למוליך - בענן וזה חסד, או במדבר הגדול ככתוב: לכתך אחרי במדבר.

פסוק יז

למכה - ויהרוג - הטעם כפול, ועתה פירש אותם בעבור שהיו חזקים. וכן אמר הנביא על האמורי: אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים וככה: מיד האמורי בחרבי ובקשתי, כי לא שלם עון האמורי.

פסוק יח

למכה - ויהרוג - הטעם כפול, ועתה פירש אותם בעבור שהיו חזקים. וכן אמר הנביא על האמורי: אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים וככה: מיד האמורי בחרבי ובקשתי, כי לא שלם עון האמורי.

פסוק כא

ונתן - שלא היה בברית לתתה להם, על כן הזכירה נחלה.