מ"ג תהלים קכה ג


<< · מ"ג תהלים · קכה · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע
  עַל֮ גּוֹרַ֢ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים
    לְמַ֡עַן
    לֹא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" - (כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים) למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - טעם גורל הצדיקים – הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ, בגורל.

שבט הרשע - הם גויי הארצות.

וטעם למען כטעם: אשר לא ילמדו אתכם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למען" - בכדי שלא ישלחו הצדיקים גם המה את ידיהם לאחוז בעולה בראותם ממשלת הרשע זמן מרובה

"כי לא ינוח" - אם הרשעים מושלים זמן מה על הצדיקים אבל לא לזמן מרובה ינוח ממשלת הרשע על נחלת הצדיקים הנתון לגורלם 

מצודת ציון

"שבט" - ענין ממשלה על כי ביד המושל שבט המוסר לייסר המחוייב וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט)

"גורל" - הנחלה שנפל לגורלם לחלקם ועל כי על פי רוב מחלקים נחלה בגורל אמר לשון גורל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא ינוח", הנה מה שיצוייר שיסלק ה' השגחתו מעל הבוטחים יהיה באחד משני פנים,
  • א) אם שוט תהלך בארץ מכה מתהלכת, שאז לפעמים ילקו גם הצדיקים, שכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, עז"א שהשכל מחייב "ששבט הרשע" דהיינו השוט והשבט המתהלך בארץ בעבור הרשע ליסר החוטאים, הגם שיעבור מדי לכתו גם בגורל הצדיקים, בכ"ז "לא ינוח על גורל הצדיקים", הגם שעובר לא ינוח שם שאינו מתעכב שם עד בואו לגורל הרשעים שם ינוח כי שם מחוז חפצו, "למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם", שלא יצאו ע"י לידי עולה להתלונן על ההשגחה בראותם כי מקרה אחד לצדיק ולרשע, ולכן ישגיח ה' מן החלונות שהשבט לא יתעכב אצלם,
  • ב) יצוייר שתסור מהם ההשגחה, אם הגם שבוטחים בלבם אין מעשיהם רצוים לפניו, ואין יכולים להוציא טוב לבבם אל הפועל ע"י אונס או חולשה וכדומה, ע"ז משיב שה' ירא ללבב, ועז"א.

 

<< · מ"ג תהלים · קכה · ג · >>