מ"ג תהלים קיב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהוָה בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהֹוָ֑ה
  בְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הללויה אשרי איש - הללויה דבר המשורר כמוני ואמרו אשרי איש ירא ה' ששמר נפשו ממצות לא תעשה, לא בעבור תולדתו או פחד מלך או על דבר חרפה ובזיון, רק בעבור יראתו מהשם יתברך.

במצותיו חפץ מאד - הם מצות עשה.

וטעם מאד - כי בכל מאדו יעשה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ירא וגו'" - מלעבור על ל"ת

"במצותיו וגו'" - לקיים מצות העשין

"הללויה אשרי וגו'" - הללו את יה ואמרו בההלל אשרי איש וגו' כי הדבר הזה יחשב הלול לה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשרי איש", אחר שאמר כי ראשית חכמה היא יראת ה', אמר כי "אשרי איש" אשר הוא "ירא" את "ה'", כי האיש הזה תבא חכמה בלבו לשמור חקיה, ויש הבדל בין ירא מה' ובין ירא ה', שירא את ה' מורה שירא יראת הרוממות לא יראת העונש המצויין במ"ם השימוש, כי הירא מה' אינו חפץ במצותיו, רק שמוכרח לעשותם מיראת העונש או בעבור תקות הגמול, לא בעבור החפץ במצוה עצמה, אבל הירא את ה' "במצותיו חפץ מאד", ואמרו חז"ל במצותיו ולא בשכר מצותיו, ואחר שאמר שע"י יראת ה' ימצא שכל טוב לכל עושיהם שאז ישכיל ברוה"ק (שזה גדר שכל טוב הנמצא בתנ"ך) את סודות הפקודים וטעמיהם, ועי"כ יחפוץ מאד במצותיו כי יבין מעלתם וסודם, וכבר בארתי בפי' משלי כי חקי החכמה לא יושגו במופתי התבונה והדעת, רק יושכלו בכח השכל, בפרט בשכל טוב ורוה"ק, ועז"א "שכל טוב לכל עושיהם", ועי"כ "במצותיו חפץ מאד":

ביאור המילות

"יראת ה'". עי' התו"ה קדושים סי' ד':