מ"ג תהלים קה לב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד
אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃

אבן עזרא

נתן - ולא הזכיר הדבר והשחין כי לא בקש פרעה ממשה להסיר המכה. ואש להבות - כנגד ותהלך אש ארצה ותחסר אות בי"ת, אש בלהבות או יהיה אש סמוך פעם אש ופעם אש להבות, כדרך: חרבות צורים, אף תשיב צור חרבו.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אש להבות" - אש מתלהב ובוער ירד עם הברד כמ"ש ותהלך אש ארצה (שמות ט)

"נתן גשמיהם ברד" - במקום הגשם ירד הברד

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נתן גשמיהם ברד", דלג מכות דבר ושחין, כי בכל המכות בקש פרעה את משה שיסורו ממנו (שהגם שלא נזכר זה בדם, כי מכת דם נגבל בתחלתו רק על שבעה ימים) אבל על הדבר לא בקש כי תלאו במקרה, ולכן לא חשבו, וכן אמר כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו', מבואר שלא חשש אל המכה הזאת שלא בא בשלימותו עד מכות בכורות, ומכת שחין לא הזכיר ג"כ מטעם זה, וגם מטעם שהזכרתי למעלה סי' ע"ח שלא היה שם התראה, (כי מה שהזכיר כנים בא ללמד שהיה עם ערוב ביחד, וחשך הזכיר ג"כ רק לומר שהיה סוף המכות, ולכן הזכיר שניהם שלא על הסדר) לכן דלג מכות דבר ושחין, וחשב ברד שפרעה בקש ממשה שיסור הברד:

<< · מ"ג תהלים · קה · לב · >>