מ"ג תהלים צט ה


<< · מ"ג תהלים · צט · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רוֹמְﬞמ֡וּ יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ
  וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו
  קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"להדום" - הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי היושב כמו הדום לרגליך (לקמן קי) 

מצודת דוד

"קדוש הוא" - כי הוא קדוש וחלה הקדושה בהדום רגליו

"להדום רגליו" - הוא בה"מ ואחז במשל כאלו ממכון שבתו השמים יורדים רגליו לנוח בבה"מ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו", שהגם שעתה מדבר עדיין מעת שאין ה' שוכן בארץ להנהיג הנהגה מיוחדת מאתו לבדו, רק יצוייר כאלו השמים כסאו, כי גם הנסים הם נסתרים ויורדים דרך השמים והטבע, בכ"ז הדום רגליו הוא בארץ, דהיינו סוף השגחתו הוא בארץ דרך השמים, ויערך הנהגת הכסא וישיבתו עליה שהיא הנהגת המערכת לפי הדום רגליו והצורך בארץ כפי מעשה וצורך התחתונים, ובזה תשתחוו להדום רגליו, שעכ"פ סוף מסובביו בארץ הם כפי השגחה הפרטיית, ושם "הוא קדוש" ונבדל ומנהיג כפי ההשגחה והפלא, שזה גדר הקדושה, (ואמר קדוש הוא בנסתר כי במדרגה זו עדיין קדושתו מעוטף ומכוסה במסך הטבע):

ביאור המילות

"לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו". וכ"ה למעלה (פ"ט ב) ועמש"ש:
 

<< · מ"ג תהלים · צט · ה · >>