מ"ג תהלים צו יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִפְנֵי יְהוָה כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִפְנֵ֤י יְהֹוָ֨ה ׀ כִּ֬י בָ֗א
  כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֢ט הָ֫אָ֥רֶץ
    יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק
    וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לפני ה'" - השמחה תהיה לפני ה' על כי בא וחוזר ומפרש שבא לשפוט יושבי הארץ

"באמונתו" - באמת לפי הראוי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לפני ה' כי בא כי בא", אמר פה שני פעמים כי בא, כי ביאתו זאת תהיה ע"י אמצעי באמצעות הסדר הטבעי, כאילו בא תחלה והשפיע הסדר הטבעיי בשמים, ובא שנית לשפוט הארץ, שהגם שהסדר הראשון הולך כפי דרכו הטבעיי, תשפט הארץ לפי מעשה בני אדם, ובזה ישתתפו ב' הנהגות ביחד, כי "ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו", שמבואר אצלינו כי אמונה שבא על הנהגת ה' הוא מה שינהיג עפ"י הטבע הקבועה, שהיא אמונה אומן מראשית קדומים, והצדק הוא כשיעיין על מעשה בני אדם, וינהיג לפי הגמול והעונש, ובצד זה שינהיג הנהגה השגחיית באמצעות הטבע תתקיים בין הצדק ובין האמונה:

ביאור המילות

"בצדק, באמונתו". ובס' צ"ח בצדק, במישרים. וכן ט' ט' ע"ש, וגדר האמונה התבאר למעלה (ל"ג ד', ל"ו ג', ובסי' פ"ט):