מ"ג תהלים פה ו


<< · מ"ג תהלים · פה · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַלְעוֹלָ֥ם תֶּאֱנַף־בָּ֑נוּ
  תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הלעולם - בעבור היות גלות בבל שבעים שנה וגלות החל הזה לדור ודור עד היום.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תאנף" - מלשון אף וחמה 

מצודת דוד

"הלעולם" - וכי עד עולם תכעוס בנו וכי תמשוך אפך לסוף כל הדורות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלעולם", הלא בהכרח יתבטל כעסך עלינו בעת מן העתים, ויש הבדל בין "אף" ובין "אנף", שאף מורה שהכעס מתגלה ע"י עונש, ואנף מורה שמכלה את האף ע"י העונש, העונש הבא ע"י אף יצוייר שיהיה עונש חלקי, למשל אם התחייב מאה מכות יכהו אחת ויניח המותר לימים הבאים, והעונש הבא ע"י אינוף הוא עונש כללי עד שאין אחריו אף ועונש כלל, ויש הבדל בין "לעולם" ובין "לדור ודור", שלעולם יאמר על הזמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור יאמר על הזמן המתחלק לפי הדורות, ור"ל אם תאנף ותכלה החרון אף ע"י שתגמור לכלות בנו בפעם א' כל העונש, וכי "לעולם תאנף בנו", וכי יהיה עונש של כליה עד שנהיה כלים לעולם, ואם "תמשוך אפך", אם לא תענוש אותנו בפעם אחד, רק תמשוך את האף לימים רבים להעניש מעט מעט, ותחלקנו לשני דורות להעניש דור אחר דור, "וכי תמשך אפך לדור ודור", הלא בהכרח יכלה בדור אחד ולא ימשך עד סוף כל הדורות, ומפרש שא"א שלעולם תאנף בנו, כי.

ביאור המילות

"תאנף, תמשך אפך". גדר פעל אנף שכלה חרון אפו ע"י העונש וזה הפך של תמשך אפך, שימשוך דור דורים, כמ"ש ישעיה י"ב ובכ"מ, וההבדל בין לעולם ובין דור ודור למעלה ל"ג י"א ובכ"מ:
 

<< · מ"ג תהלים · פה · ו · >>