פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים פב ח

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שׇׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ
  כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכׇל־הַגּוֹיִֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קומה אלהים" - אסף התחיל להתפלל שיקום ויכרית אותם הדיינין המקולקלין מישראל

"כי אתה" - הוא הנוחל הגוים והכל בידך לשפוט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קומה", עתה יסב המשורר פניו אל ה' האומר זאת, ואומר אליו למה תדבר אל אלה בני עולה שהם ישפטו את הארץ והם יהיה להם חלק בארץ כאלהים, הם לא ינחלו את הארץ כי הם מוכנים למות, והם לא ישפטו אותה בצדק, "קומה אלהים" ואתה "שפטה הארץ", כי אתה בראת אותה "ואתה תנחל בכל הגוים" כי היא שלך לעולם, ועליך לקיימה ולהעמידה ע"י משפט, ולכן אתה שפטה הארץ:


ביאור המילות

"תנחל". עומד, הגוים הם שלך בנחלה דור דורים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שפטה הארץ" - הואיל ואין דין למטה שפוט אתה דין עני ואביון

"כי אתה תנחל וגו'" - הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם