מ"ג תהלים עז יז


<< · מ"ג תהלים · עז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראוך מים א‍להים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם ׀ אֱֽלֹהִ֗ים
  רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ
    אַ֗֝ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראוך מים" - רבים כשנגלית על הים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראוך - על דעת רבי משה: כי זה רמז לעת שהוליך השם את הים ברוח קדים עזה. ולפי דעתי: שהוא מדבר על עת: וישב הים לפנות בקר כי בים דרכך ידבר על עת בעבור ישראל כאשר פירשתי טעם: ובני ישראל הלכו ביבשה, לאומרו פעמים וכן מן השירה הוא פסוק: כי בא סוס פרעה:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ראוך מים" - כאשר ראוך מי הים חלו ורעדו ונסו ממקומם

"תהומות" - עומק המים רגזו ופחדו וכפל הדבר במ"ש 

מצודת ציון

"יחילו ירגזו" - ענין רתת ורעדה

"תהומות" - עומק הים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראוך", שיעור הכתוב "המים ראוך אתה אלהים, המים ראוך אתה מים! יחילו", מצייר במליצתו שאלהים התראה על המים בצורת מים, כי יען שה' הוא עצם מקור הנמצאות ושורש כל הנמצאות נמצא בו, עי"כ יתבטלו כל הנמצאים לפניו. ובאופן זה יצייר שעת ירצה לבטל טבע הנמצא, יתגלה לפניו בכחו השרשי שבו יעמוד הנמצא ההוא, שעת ירצה לבטל כח האש יתגלה בכח השרשי של האש בצורת אש, ואז ה' אלהיך אש אוכלה אש, כי יתבטל טבע החלקי בהתגלות הכל, בעת רצה לבטל טבע המים התלבש בצורת המים השרשים שמשם בא מציאות המים, ועז"א שע"י "שהמים ראוך אלהים" בצורת מים היסודיים, "וראוך שאתה מים", עי"ז "יחילו גם ירגזו תהומות":

 

<< · מ"ג תהלים · עז · יז · >>