מ"ג תהלים עז ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח ׀ אֲדֹנָ֑י
וְלֹא־יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד׃

"יזנח" - ענין עזיבה

"לרצות" - מלשון רצון

"הלעולמים" - וכי עד עולם יעזוב ה' אותי וכי לא יוסיף להיות עוד מרוצה לי כאשר היה בימי קדם

"הלעולמים",

א) זה דבר שאי אפשר מצד הרצון האלהי, שאחר שכבר רצה בנו פעם אחד איך ישתנה מרוצה ללא רוצה וה' לא ישתנה, ובהכרח שרצונו עוד קיים כמו בתחלה, רק שהיה תנאי ברצונו שרצה בנו כל עוד שניטיב מעשינו, וא"כ אם נשוב ללכת בדרך טובים רצונו עומד עלינו לטוב כמו בתחלה בלי שינוי, וז"ש "הלעולמים יזנח ה' ולא יוסיף לרצות עוד", וכי אפשר שתהיה הזניחה לעולמים ע"מ שלא ירצה עוד, זה א"א, רק שזנח ע"מ שישוב וירצו בנו אם ניטיב מעשינו, (טענה ב') מצד החסד העליון, אחר שחסד ה' בלתי תלוי בשום דבר וא"א שיכלה וא"כ ישאל.