מ"ג תהלים נג ו


<< · מ"ג תהלים · נג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד
  כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ
    הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא היה פחד" - זה כפחד הראשון שאירע לבלשצר כי בגאולה זו פזר הקב"ה עצמות חונך החונים עליך ירושלים כענין שנאמר המק בשרו וגו' (זכריה י"ד) וכן פתרו מנחם ודונש פתר אותו כמו (משלי כ"ב) חנוך לנער על פי דרכו וכ' של חונך היא יסוד במלה ככ"ף של חנוך (סא"א) "הבישותה" - אתה ה' את כל אויבי כי מאסתם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא היה פחד - כמוהו כמו זה העם לא היה עם כמוהו.

ומלת חונך – מגזרת חנה והכ"ף לנוכח השם, או המשיח ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים, על כן פירושה החונים עליך.

ומלת חונך – בא על דרך: כשמעתו ענך.

ותי"ו הבישות לנוכח דוד הבישות אותם, כי אלהים מאסם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הבישותה" - ומה שאתה טיטוס ביישת את ישראל בהרג ואבדן זה היה בעבור כי ה' מאסם אז ברוע מעלליהם ולא בא במקרה

"כי אלהים" - כאשר אלהים פזר עצמות החונים עליך ירושלים

"שם פחדו" - כי הלא שם בירושלים עצמה בעת בוא סנחריב וצר עליה הלא פחדו פחד אשר לא היה כפחד הזה מעולם על כי כולם נפלו פגרים מתים