מ"ג תהלים נג ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַ֮חַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד
כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ
הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומלת חונך – מגזרת חנה והכ"ף לנוכח השם, או המשיח ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים, על כן פירושה החונים עליך.
ומלת חונך – בא על דרך: כשמעתו ענך.
ותי"ו הבישות לנוכח דוד הבישות אותם, כי אלהים מאסם.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הבישותה" - ומה שאתה טיטוס ביישת את ישראל בהרג ואבדן זה היה בעבור כי ה' מאסם אז ברוע מעלליהם ולא בא במקרה
"כי אלהים" - כאשר אלהים פזר עצמות החונים עליך ירושלים
"שם פחדו" - כי הלא שם בירושלים עצמה בעת בוא סנחריב וצר עליה הלא פחדו פחד אשר לא היה כפחד הזה מעולם על כי כולם נפלו פגרים מתים