מ"ג תהלים מ ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֢יט הַיָּ֫וֵ֥ן
וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י
כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃
רש"י
"מטיט היון" - מן הים היון לשון רפש פיינ"ש בלע"ז
"כונן" - הכין אשורי וצעדיאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
יש אומרים: שאון – מגזרת שואה. והנכון: שאון מים רבים או טיט וה"א היון ישרת אחרנית, כדרך: את יום השביעי ואין לו חבר רק ביון מצולה מים עכורים וטיט עב.
והזכיר סלע – כנגד בור.
וכונן אשורי - לעלות אל הסלע.רד"ק
ופרוש מבור שאון: בור שיש בו מים רבים, כמו: כשאון מים כבירים (ישעיהו יז יב).
ופרוש מטיט היון בור שיש בו טיט רב.
וסמיכות טיט אל יון כסמיכות אדמת עפר (דניאל יב ב) ; עפר ארץ (עמוס ב ז; איוב יד יט), ורוצה לומר: שיש בו מכל מיני טיט עב וקלוש.
ויקם על סלע רגלי כנגד בור שאון
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שאון" - חושך כמו תכסה שנאה במשאון (משלי כ"ז)
"היון" - הרפש אשר בקרקעית המים וכן טבעתי ביון מצולה (לקמן ס"ט) וכפל הדבר בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל י"ב)
"אשורי" - רגלי
מצודת דוד
"כונן אשורי" - הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד
"על סלע" - במקום מגולה וקשה
"מטיט היון" - אשר העומד בה שוקע ויורדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •