מ"ג תהלים מ ג


<< · מ"ג תהלים · מ · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֢יט הַיָּ֫וֵ֥ן
  וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י
  כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מבור שאון" - מאסירים של מצרים ומשאון המיית ים

"מטיט היון" - מן הים היון לשון רפש פיינ"ש בלע"ז

"כונן" - הכין אשורי וצעדי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויעלני - דרך משל, כי הייתי בשפלותי ברעות שסבבוני האויבים.

יש אומרים: שאון – מגזרת שואה. והנכון: שאון מים רבים או טיט וה"א היון ישרת אחרנית, כדרך: את יום השביעי ואין לו חבר רק ביון מצולה מים עכורים וטיט עב.

והזכיר סלע – כנגד בור.

וכונן אשורי - לעלות אל הסלע.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויעלני מבור שאון והבור הוא משל לחליים כמו הנופל בבור שיפחד שיטבע במימיו או בטיט אשר בו, כן החולה יפחד שימות מחליו.

ופרוש מבור שאון: בור שיש בו מים רבים, כמו: כשאון מים כבירים (ישעיהו יז יב).

ופרוש מטיט היון בור שיש בו טיט רב.

וסמיכות טיט אל יון כסמיכות אדמת עפר (דניאל יב ב) ; עפר ארץ (עמוס ב ז; איוב יד יט), ורוצה לומר: שיש בו מכל מיני טיט עב וקלוש.


ויקם על סלע רגלי כנגד בור שאון

כונן אשרי: בעלותי מן הבור שלא מעדו קרסלי, כלומר: שלא נפלתי מחלי אל חלי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כונן אשורי" - הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד

"על סלע" - במקום מגולה וקשה

"מטיט היון" - אשר העומד בה שוקע ויורד 

מצודת ציון

"שאון" - חושך כמו תכסה שנאה במשאון (משלי כ"ז)

"היון" - הרפש אשר בקרקעית המים וכן טבעתי ביון מצולה (לקמן ס"ט) וכפל הדבר בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל י"ב)

"אשורי" - רגלי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעלני", מה שהייתי נטבע "בבור שאון", ר"ל מלא מים שואים ורוגשים, וגם הייתי נטבע שם "בטיט היון", שהוא טיט מדביק אשר הנופל בו לא יוכל לעלות ממנו, ולא זאת לבד כי הקים את רגלי על סלע ומבצר, מקום שלא יוכלו אויבי להגיע שמה, גם "כונן אשורי" שיהיו מכוננים שם בחוזק:

 

<< · מ"ג תהלים · מ · ג · >>