מ"ג תהלים לד ו


<< · מ"ג תהלים · לד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ
  וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הביטו - טעם אליו זה שהזכיר אחרי כן עני קרא וכמוהו: אראנו ולא עתה והוא דרך כוכב מיעקב.

ונהרו - יאורו פניהם הפך אל יחפרו מגזרת המנהרות ובתרגום: ונהורא עמיה שריה.

ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הביטו אליו ונהרו עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים.

אמר: כל בני אדם שהם בצרה יביטו אליו וינהרו.

ונהרו כמו (ירמיהו לא יב): ונהרו אל טוב יי', שענינו ההליכה במרוצה כמו הנהר; כמו שירוץ אדם אל מגדל עוז להשגב בו יביטו אל יי' וירוצו אליו ולא יבושו בבטחונם.

וזהו: ופניהם אל יחפרו: לא יבשו, כי יראו שזה עני קרא ויי' שמע.

יחפרו ענין בשת כמו (ישעיהו כד כג): וחפרה הלבנה.

ואמר: ופניהם, לפי שהבשת תראה בפנים, כמו שאמר (שם כט כב): ולא עתה פניו יחורו.

ויש מפרשים (בעל התרגום רש"י ואבן עזרא): ונהרו ענין אורה, מן ואל תופע עליו נהרה (איוב ג ד) ; רצונם לומר: הביטו אליו הצריכים לעזרתו, ונהרו פניהם, כלומר שיושעו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל יחפרו" - כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם

"הביטו אליו" - לבטוח בו

"ונהרו" - ויבוא עליכם הארה ותשועה 

מצודת ציון

"ונהרו" - ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (שם ג')

"יחפרו" - ענין כלימה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הביטו", הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע"י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל "אלה שהביטו אליו", לא חשכו עיניהם, כי "נהרו" מאורו הבהיר, ולא התביישו כי "פניהם אל יחפרו":

ביאור המילות

"ונהרו". כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג'):
 

<< · מ"ג תהלים · לד · ו · >>