מ"ג תהלים לג ד


<< · מ"ג תהלים · לג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהֹוָ֑ה
  וְכׇל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, דבר ה' - הם גזרותיו שגזר ונקראו דברים שהכל על ידי המלאכים שהם עושי רצונו, וככה הודו כל הנביאים גם חכמי הלב. וטעם שמחו עם זה הכתוב, כי הצדיקים בשמחה וברננה לעולם ואינם מתעצבים על מה שגזר עליהם השם, כי הכל יושר ואמונה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי ישר" - ומהראוי א"כ לספר הלולו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ישר", (מפרש נגד ההנהגה הטבעיית), "דבר ה'", שהוא הדבור שבו ברא את המציאות (כמו שיפרש בפסוק ו' בדבר ה' שמים נעשו) "הוא ישר", ר"ל שהנעשה בדבורו נוסד על חקים קבועים ישרים בלתי משתנים, וכן לא הוסיף על הדבור הזה ולא גרע ממנו, כמו שית', "וכל מעשהו באמונה", הנה שני ההנהגות האלה שהם הטבעיית והנסיית מצויינים בכתבי הקדש בשם אמונה ואמת, ובשם חסד, שההנהגה הטבעיית הסדורה מששת ימי בראשית מצויינת בשם אמונה, כי החקים האלה נאמנים לעד וקיימים, וה' התחייב להנהיג תמיד החקים האלה ושלא לבטלם כמו חקות שמים וארץ יום ולילה קיץ וחורף וכדומה, שלא ימושו לעולם, וההנהגה ההשגחיית שתתחדש לפעמים ברצון ה' ע"ד הפלאיי תכונה בשם חסד, כי אינו מחויב לעשותם ויעשם בחסדו לפי רצונו בכל עת, עז"א "שכל מעשהו" של דבר ה' הוא "באמונה", כי חקיהם מוכרחים ומובטחים ובלתי משתנים לעולם:

 

<< · מ"ג תהלים · לג · ד · >>