מ"ג תהלים יט ט


<< · מ"ג תהלים · יט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב
  מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברה" - מצהרת תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי ששה כנגד ששה סדרי משנה ובין כל שם ושם חמשה תיבות עם השם עצמו כנגד ה' חומשי תורה וחותם בסופן אמת צדקו יחדיו כלם יחד מתוקנים בחסד ואמת "מחכימת פתי" - נותנת חכמה לפתאים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פקודי - מגזרת פקדון והמה הנמצאות בכח הנשמה בכל אדם, בהיותו בר מצוה והשם הפקידם בלב והזכיר ישרים עמהם, כי כל המשכילים מחכימים עליהם בדרך הישר שאין שם מכשול.

ואמר משמחי לב - כי בעבורם יגיע החכם למעלת שמחת עולם, וכנגד השמש הזכיר ישרים, בעבור כי מהלך השמש על סדני גלגל המזלות והוא הדרך הישר.

ועוד יתרו לפקודים, כי השמש פעמים נוטה מגלגל המישור ושמחת לב כנגד השמש, כי ככה הוא רק ביום תשמח ולא בלילה, והפקודים משמחים תמיד ומצות ה' מצות עשה וקראם מצות, בעבור שאין כתוב ברובם למה צוו ואמר עליהם ברה, כי כן הם לברי לבב, על כן מאירת עינים, כאדם שהיה בחשך וכנגד השמש אמר ברה, כי אין בה כדמות שחרות בתוכה כמו ללבנה ויתרון המצוה, כי העבים יסתירו אור השמש ביום ולא כן המצוה ומאירת עינים, כי היא אור העולם ביום גם בלילה, כי אור הלבנה מורה בראיות גמורות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פקודי יהוה היינו מפרשים פקודי מצות כתרגומו, אלא שאמר אחר כן מצות יי', לפיכך נפרש פקודי מגזרת והיה האכל לפקדון (בראשית מא לו), שהוא ענין הגניזה וההנחה.

והם הדברים שהשכל מורה עליהם, ואמר: שהם ישרים אין בהם נפתל ועקש; שאם לא היו כן לא היה השכל מורה עליהם.

ומזה הטעם הם משמחי לב כי החכם ישמח על שכלו.

וכאשר יגבר על הגוף וינהגהו בדרכי השכל אין שמחה בעולם כשמחה ההיא, והיא שמחת הנפש.

לפיכך אמר: משמחי לב, ולא אמר משמחי האדם, כי האדם ישמח לתאות העולם, אבל השכל, והוא הלב, לא ישמח כי אם בדרכי שכל.

וכן אמר (תהלים קיט קיא): כי ששון לבי המה.

ואמר: מצות יהוה ברה כל מצוה ומצוה במקום שהיא היא ברה וזכה מאין כל סיג; והיא

מאירת עינים: כי העם שהם בלא מצות הולכים בחשך; כי המצות יאירו הלב, והם מדרגה לעלות אל הכבוד הגדול.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מאירת עינים" - אבל המרבה להסתכל באור השמש עיניו כהות

"משמחי לב" - ולא כן השמש כי מכניס דאגה בלב האדם שלא יהיה נלקה ברב חומו 

מצודת ציון

"ברה" - מלשון ברור ונקי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פקודי ה'", החלק של המצות הנקראים בשם פקודים, שהם מיוחדים לזכר ע"י דברים אמוניים (כמו המועדים על יצ"מ) או במדות (כמו מצות פריקה וטעינה פאה ומתנות עניים וכדומה), נבדלים מן הפקודים כמוהם שעשו בני אדם עפ"י הסכמתם שאינם ישרים, אבל "פקודי ה' המה ישרים" שנעשו עפ"י היושר והצדק, וגם שפקודי ב"א אינם משמחי לב באשר אין רצוף בם תכלית נכבד שהוא המשמח לב עושהו בידעו התועלת שיגיע מן המעשה, אבל פקודי ה' הם "משמחי לב" עושיהם. - "מצות ה'" החלק המיוחד בשם מצוה שהוא רוב המצות שבתורה, נבדלו ממצות אנשים, שהם הולכים חשכים ואור השכל לא נגה עליהם, אבל "מצות ה' ברה" שכולם יש להם טעמים נכונים להישיר הדעות ולאושר הנפשות, וגם היא "מאירת עינים" שהם החושים, כי ילמדוהו רחמים וחנינה ונדיבות וכל המדות הטובות אשר יעשה וחי בהם בחיי העולם הזה:

 

<< · מ"ג תהלים · יט · ט · >>